312

יעמוד על המשמר, הרי המציאות המרה באה"ק תו ובחו"ל בכגון זה, הראתה, שלא הועד הוא המחליט, ב"א הדירקטור והפקיד וכו וד"ל.

ג) להקושיא בקשר עם ישוב ארץ ישראל -- כיוז שיש בזה תועלת חקלאית וכוי - גם במכתבי העירותי על תועלת זו, אלא שציינתי למס' תמיד כט, ב. שאין באילני סרק מצות ישוב ארץ ישראל. כן לכתבו שמצינו שם לזכרון של פלוני -- גם ע"יז העירותי במכתבי, שנמצא זה אבל בנוגע לבנינים וכיו"ב.

ויומתק ע"פ המבואר בתורת דא"ח, דבנין ושם וכו' (בספירות) שניהם ענינם ספי' המלכות, משא'כ צומח ויער שייך לז'א. (ממכתב אדר"ח טבת, תשכ"ד)

... שאלה. במ"ש באגרת התשובה לאדמו"ר הזקן פ"ג: וגם יכול לאכול מעט כג' שעות לפני נ'ה. ומקשה דהא אסור לאכול לפני עה"ש, כמ"ש בבאה"ט לשו"ע או"ח סתקפ"א סקי"ב ע"פ הזוהר וכתהאריז"ל.

מענה. באכילה לפני עמוד השחר יש ג' עניני אסור: א) אסור אכילה לפני תפילת שחרית. וסמכוהו על מש"נ* לא תאכלו על הדם (ברכות י, ב). ובזה מדבר . בשו"ע או"ח ספ"ט. וזמן איסור זה מתחיל משהגיע זמן תפילה, היינו עה"ש, ולא קודם -- כדמוכת בגמרא שם. וכ"ה בפירוש בשו"ע שם ס"ה ושו"ע רבנו שם ס"ה. ולכן אינו שייך למ"ש באגה"ת.

ב) אם מתענה ביום, שאז אוכל ושותה עד עה"ש, אבל אם ישן שינת קבע -- אסור. ובזה מדבר בשו"ע או"ח סתקס"ד. אבל אם התנה -- דעת רוב הפוסקים וכ"ם בשו"ע שם דמותר גם לאחר השינה.

ג) איסור תוספת כח בסט"א, וכמו שהאריך בזוהר ח"ב (רטו, ב). - ובזמן האסור, הנה לד"ה ישנו לאיסור זה משהגיע זמן התפילה, וכנ"ל בא'. לדיה אינו לאיסור קודם שעלה עה"ש אם לא ישן עדיין, או שישן פחות משתין נשמי (מדמסביר בוהר שם: ועיד טעים טעמא דמותא). אבל אם ישן וקם מחצות לילה ואילך י"א דאסור גם קודם שעלה ע"ה (מג"א ספ"ט סקי"ד, ומסתייע מהרח"ו. מ"ח מסכת חצות רפ"ז. וכ"כ באור החמה לזוהר שם בשם הרח"ו. ובניצוצי אורות שם). וי"א דמותר, כי זמן איסור זה הוא כמש"נ בש"ס משהגיע זמן התפילה (שו"ת השיב משה או"ח \', ומסתייע ממ"ש בסי' האריז"ל להר"ש מראשקוב בסוף סדר הלימוד באשמורת שכן