124
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ש,מצות נטילתו (של הלולב) בסוכה היא מצוה מן המובחר"*!.
לכאורה, ענין זה הוא על פי קבלה, והמקור לכך הוא בכתבי האריז"לל'. אך יש לומר, שכשם שלכל הענינים בקבלה ובפנימיות התורה יש מקור בדרך הנגלה'?, כך גם לגבי ענין זה, ובמיוחד כיון שאדמו"ר הזקן משנה מן הנוסח
8) הלשון בסידור: ,ומן הדין יש לברך על הלולב אחר התפלה קודם ההלל אלא לפי שמצות .. מובחר ואי אפשר לצאת מבית הכנסת מפני הרואים לפיכך בבוקר קודם שיתפלל בעודו בסוכה יברך. וראה לקמן הלשון דכתבי האריז"ל.
9) פע"ח שער הלולב (שער כט פ"ג) ענין נטילת לולב. שער הכוונות דרושי חגה"ס בתחלתו. סידור האריז"ל (כוונת לולב ונענועיו). משנת חסידים מס' ימי מצוה וסוכה רפ"ה.
0) בשל"ה (רמה, ב) לאחר שמביא מסדר היום הב' אופנים (אם ליטול בסוכה או דוקא בביהכנ"ס) כתב: ואני אומר ירא שמי" יוצא ידי שניה' כו' לא יסיח דעתו ממנו כו' מב"ה לסוכה וינענע שם לשש קצוות. וכן אני נוהג כן בכל ימי סוכות. ואח"כ מביא מכתבי האריז"ל (כלשון הפע"ח שבהערה הבאה) ומסיים ,והבוחר יבחר". הובא במג"א סתרנ"א סקי"ז, סתרנ"ב סק"ג*. ובאר היטב שם בשם השל"ה. ובסי' יעב"ץ כתב שכן נהג אביו.
וראה בכורי יעקב או"ח סי' תרמד סק"א: ולכן מה שנוהגין אנשי מעשה לטול לולב בשחרית קודם הליכה לביהכ"נ בסוכה מנהג כשר הוא לא בלבד מהטעם דע"פ הקבלה לטול לולב בסוכה אלא ג"כ מטעם זריזין מקדימין למצות לולב.
אמור ג שיחות -
המופיע בכתבי האריז"ל = ,טוב לברך..." וכדומה - וכותב ,מצוה מן המובחר"!?
ד. נטילת לולב בסוכה - מצוה מן המובחר
לכאורה ניתן היה לומר שנטילת לולב בסוכה היא ,מצוה מן המובחר" משום מצות הסוכה: היות שמצות הישיבה בסוכה צריכה להיות? ,תשבו כעין תדורו", ,שיהיה אוכל ושותה וישן ויטייל ודר בסוכה כל ז' הימים בין ביום בין בלילה כדרך שהו אדר בביתו .. וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכה", ויש צורך בסיבה והיתר מיוחד ללמוד וכדומה מחוץ לסוכה'. ומכך מובן בפשטות, שגם את נטילת הלולב, שזוהי
הערות
- 1. *) במג"א שם: ושל"ה כבת שינענע בסוכה קודם הליכתו לבהכ"נ ע"ש. וצע"ק דלא כתב שיברך בסוכה כמו"ש בכתבי האריז"ל. וכמו"ש בעצמו בס" תתא שם (של"ה בשם האריז"ל). ובבאר היטב: בשל"ה כתב שינענע בסוכה ויברך ואח"כ שאר הנענועים יהיו בבהכ"נ. ואכ"מ.
- 1. בפע"ח מתחיל (הובא בשל"ה שם): טוב לברך תחלה קודם התפלה בהיותך בביתך בסוכה עצמה כו' ויותר טוב לברך אחר העמידה קודם הלל בהיותך בסוכה אך מפני הרואים תעשה כנ"ל. ובשער הכוונות מתחיל: הנה טוב הוא כו' ומה טוב הי' אם היית מתפלל בסוכה, כדי שתתפלל ותטול הלולב בברכתו בשעה הראוי' אליו. ובס" האריז"ל (ועד"ז במ"ח) הלשון: מצד הדין ראוי שמיד אחר העמידה קודם ההלל לברך על הלולב תוך הסוכה אך מפני הרואים כו'. אבל מובן שהכוונה במ"ש ,מצד הדין" היא רק ע"ז שמברך עליו בשעה הראוי' לו (אחר התפלה לפני הלל), וכמפורש בלשון אדה"ז בסידור שהשמיט בתחלת לשונו ,בסוכה".
- 2. סוכה כח, ב ואילך. רמב"ם הל' סוכה פ"ו ה"ה ואילך. טושו"ע ודאדה"ז או"ח ר"ס תרלט ונ"כ.
- 3. לשון אדה"ז שם ס"ד.
- 4. סוכה שם. רמב"ם שם ה"ט. טושו"ע (ודאדה"ז) שם ס"ד.
מצוטט ב־7 עמודים
- שולחן ערוך א לקו"ש חכ"ב ע' 124
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום דיני הלולב לקוטי שיחות חכ"ב ע' 124
- ספר המאמרים עז לקוטי שיחות חלק כב ע' 124
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, לקו"ש חכ"ב ע' 124
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד לקו"ש חכ"ב ע' 124
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"ב ע' 124
- תורת מנחם שבת חול המועד סוכות (בבוקר לפני התפלה), ה'תשל"ב לקו"ש חכ"ב ע' 124
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.