56

למרות שאין חלה עליה המצוה למול, כדלהלן - ניתן למצוא כעין רמז ואסמכתא% בפרשתנו:

הפסוק ,וביום השמיני ימול בשר ערלתו"י, מצות מילהי, כתוב בפרשה של ,אשה כי תזריע" וילדה זכר" הדן ב',תורת היולדת = וגו'"*י, = ובהמשך

וראה מחצית השקל ושערי תשובה שם. וראה שו"ת חת"ס יו"ד סי' קסב. ובמהרי"ל שם: שהוא ואשתו תוך ל' לובשים בגדי שבת כשהן בעלי ברית. וראה בשאר ספרים שנסמנו בהערה 3 ולקמן הערה 17.

6) להעיר משו"ת הרשב"א (ח"א ס"ט) - הובא לקמן בפנים - בכל דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות כו' רק שקבלו אותה דור אחר דור עד משה רבינו ע"ה או עד הנביאים ופעמים יהי" הענין ההוא נרמז בכתוב.

7 יב, ג.

8 ובירושלמי (קידושין פ"א ה"ז) ילפינן מכאן המצוה למול את בנו. וכ"ה במנין המצות שבריש ספר היד (ראה כס"מ ריש הל' מילה). שאילתות אחרי סי' צג. חרדים (מ"ע מה"ת התלויות בראש הגו") פ"ז. סמ"ג מ"ע כח. ועוד. וגם להבבלי (קידושין כט, א) שילפינן זה מהכתוב* (וירא כא, ד) וימל אברהם את יצחק בנו" [וברמב"ם בסהמ"צ מ"ע רטו יליף מהכתוב בלך (יז, יו"ד) הנאמר באברהם. ובחינוך (מצוה ב) למד מהכתוב בלך שם (זאת בריתי גו') וממשיך: ונכפלה בסדר אשה כי תזריע דכתיב וביום השמיני גו'] - הרי כמה עיקרי דינים במילה ילפינן מהכתוב בפרשתנו (ראה שבת קל, אדב. קלה, סע"א. ועוד).

וראה לקו"ש ח"ל ע' 53 ואילך.

9) להעיר שבכמה ספרים נקראת כן כל הסדרה (,אשה כי תזריע") ברמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. סדר תפלות שלו. חינוך שם, ובהכותרת למצוה קסו. ובסי' הרס"ג קריאת התורה נק' ,אשה".

0) לשון הכתוב פרשתנו יב, ז.

תזריע א שיחות -

לפסוק ,,אשה..." עצמו, מיד לאחריו.

אמנם, המצוה של ,וביום השמיני ימול" היא חובה החלה על האב'' למול את בנו, ואילו אשה אינה חייבת בכך, כפי שנלמד בגמרא:?, עד כדי כך שיש מחלוקת ודיון בגמרא אם אשה כשרה למולי'. אך למרות זאת כתובה מצוה זה בפרשה העוסקת בדיני יולדתי' ואשר בה אין האיש, הבעל, מוזכר כלל. ואף בפסוק ,וביום השמיני ימול בשר ערלתו" עצמו אין נאמר במפורש שהאב צריך לעשות זאתל.

וכאמור לעיל, זהו רמז לכך שאשהפי קשורה למצות מילה, דבר המתבטא בכך שהיא ,קוואטערין" בברית.

ב. מנהג ישראל תורה היא בכמה מקומות נהוג?' שלא למנות