22
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ולפי זה יש לומר, שהמחלוקת שלעיל, לגבי כהן גדול שמת ו,לא מינו אחר תחתיו, משל מי היתה קריבה", תלויה בשני סוגי טעמים אלו:
אם סוברים שקרבן הכהן הגדול הוא כקרבן ציבור, יוצא, שכאשר אין כהן גדול, צריך להביא את הקרבן מכספי הציבור*'.
אך אם סוברים שקרבן הכהן הגדול אינו קשור לציבור, אלא לכהן הגדול כיחיד, הרי שכאשר הכהן הגדול מת, צריכים יורשיו להביא קרבן זה':
ג. ההסבר ללשון הרמב"ם ,עבור כפרתו"
לפי האמור לעיל, שלדעת רבי
יהודה צריך להביא את הקרבן משל יורשים" כיון שהקרבן קשור לכהן הגדול עצמו, = יובנו דברי הרמב"ם בהלכה זו:
הרמב"ם' פוסק: ,מת כהן גדול בשחרית אחר שהקריב חצי העשרון ולא מינו כהן אחר, מביאים היורשים עשרון שלם עבור כפרתו".
ולכאורה, אין מובן: מהי משמעות התוספת, שהיורשים מביאים את הקרבן ,עבור כפרתו"? ומנין לומד זאת הרמב"ם?
ההסבר לכך הוא: בכך רומז הרמב"ם לטעם, מדוע ההלכה היא ש,מביאין היורשין". וכן, יש בכך ענין נוסף: לכאורה, מכך שרבי יהודה משנה מלשון הפסוק ,מבניו יעשה אותה", ואומר ,יורשין" מובן, שאין הכוונה דוקא לבנים זכרים,
שהם כללית ראויים להביא מנחת חביתין: לא רק אם אחד מבניו ראוי למלא את מקומו, וממילא הוא כבר עתה כהן גדול בכח, ויהיה מאוחר יותר כהן גדול, אלא אפילו בניו סתם, שהנם, ויישארו, כהנים רגילים, הרי הם מביאים מנחת חביתין ביום שמתחנכים לכהונה,
אלא כיון אף אם לכהן הגדול אין
הערות
- 8. כן משמע לכאורה מתוס' ישנים יומא נ, א ד"ה ולטעמיך (בתירוץ הב'). ריטב"א שם ד"ה לאו (בתי' הב'), עיי"ש - דלדעת ר"ש חביתי כה"ג (גם כשהוא מקריבן) נק' קרבן צבור.
- 2. ולהעיר דגם לפי מה ד,תקינו דלגבי מיורשים" לדעת ר"ש (מנחות שם) - כתבו באחרונים שהכוונה שיגבו מהיורשים חובת הצבור, והיורשים ימסרו לציבור יפה יפה (קרבן אורה למנחות שם. ועוד. וראה צפע"נ על הרמב"ם הל' שקלים פ"ד ה"ד ובהנסמן לקמן הערה 20).
- 9. ועפ"ז יובן מש"כ בתוד"ה שתהא מנחות שם: והא דבעי לקמן לרבי יהודה האי כליל תקטר מאי עביד לי' כיון דההוא מנחת כהנים פשיטא דכולה כליל ולא איצטריך אלא לר"ש דקסבר משל עולם תהא.
- 4. ואף שע"פ הנ"ל, הרי לדעת ר"ש גם כשהכה"ג מקריב ה"ז כעין קרבן צבור (ואעפ"כ כולה כליל)- מ"מ מובן דשאני כשבא משל צבור ממש מאשר כשהוא מקריב מממונו, ולכן צריך לימוד מיוחד דגם כאשר נקרב משל ציבור כליל כולה. וראה לקמן בפנים סעיף ה.
- 5. צוב שיחות 55
- 0. הל' תמידין ומוספין ספ"ג. בביאור דברי הרמב"ם (ובפרט לתרץ הסתירה מהל' שקלים פ"ד ה"ד - ראה מפרשי הרמב"ם ובהמובא באנצקלופדי' תלמודית ע' חביתין (ע' תקנא ואילך) וש"נ. תו"ש פרשתנו עה"פ אות קמו.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 108 לקו"ש חכ"ב ע' 22
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.
- לקוטי שיחות 104 מאותו ספר יומא נ. א
- לקוטי שיחות 92 מאותו ספר יומא נ, א