רכ

ומשם נמשך למלאות כל הפגמים, ה"ז למעלה מתומ"צ דצ"ג145. דכ"ז הוא רק מצד מעלת הנשמה, דרק באבותך חשק הוי' לאהבה אותם ויבחר בזרעם וגו'146, הרי דגדלה מעלת מדריגת הנשמות על מעלת מדרי' התו' וע"כ נש"י ממשיכים בחי' עצמות א"ס בתורה. אמנם בכדי שהנשמה שמלובשת בגוף ונה"ב ומצטרך לאו"ש גשמיים תגיע למעלה ומדרי' גבוה כזו, הנה זהו ע"י העבודה בסדר והדרגה, וזהו מעיקרא כי עביד אינש אדעתא דנפשי' קעביד לקשר נפשו באלקות ע"י התורה, אבל בתנאי דהלימוד יהי' ע"מ לקיים בפועל, ועי"ז מגיע בשרש ומקור הנשמה כנ"ל וממשיך תוס' אור בתורה. וזהו תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, היינו דכאשר התורה היא אצלו תורה צוה לנו משה, שהוא מסור ונתון לנותן התו' ית', אז הנה מורשה קהלת יעקב, התורה היא כלה מאורסה לאיש נש"י שהן הממשיכים עצמות א"ס בתורה.

טז) ועפ"ז יובן ג"כ המאמרים המדברי' בענין דקרי"ס, מה שלפעמים משמע דנש"י נתעלו ע"י הים, ולפעמים מבואר שהים נתבטל לפני נש"י, דשניהם אמת, דהנה ים ויבשה הוא עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא, וכמאמר כל מה שיש ביבשה יש בים, רק שההפרש ביניהם הוא147 דברואים שבים הן מובלעים במי הים ואינן נפרדי' כלל ממנו, וזהו כל חיותם148, וברואים שביבשה הגם שמקבלים חיות מן פרי הארץ מ"מ ה"ה נפרדי' מן הארץ. והדוגמא מזה למעלה הוא דנבראים דעדאתכ"ס הן בטלים ומיוחדים ממש באלקות, ונבראים דעדאת"ג הן בבחי' יש ודבר נפרד. והנה הנשמו' למטה הן בבחי' ומדרי' ארץ כמ"ש (מלאכי ג יב) כי תהיו אתם ארץ חפץ וגו', וכנ"ל דנשמו' דבי"ע הן בבחי' יש נברא, ובקרי"ס הנה הים שהוא בחי' עדאתכ"ס נעשה יבשה עדאת"ג, וע"כ הנה הנשמו' למטה נתעלו ע"י הים, היינו שנתגלה להם בחי' ההעלם דעדאתכ"ס בגילוי. וזהו שזכו לנבואה, דנבואה הוא גילוי ההעלם, ובקרי"ס שההעלם האיר בגילוי ע"כ זכו לנבואה, והנבואה הי' במדרי' משה, מפני שבקרי"ס הי' גילוי האצי', וגם המדרי' שלמעלה יותר עד רום המעלות כנ"ל. ובד"כ הנה עדאת"ג הן עולמות בי"ע שנקראים עולם הזה בבחי' גילוי לפי שנתהוו יש מאין149, ואצי' הוא בחי' עדאתכ"ס, וכנ"ל דאצי' נק' העלם לגבי בי"ע שאינו מושג, אמנם בקרי"ס שהי' גילוי האצי' לכן הי' אצלם גילוי בחי' זה. וכ"ז הוא מעלת הים מה שהנשמו' הנק' בשם ארץ שהם הנשמו' שבגוף נתגלה להם ההעלם דאצי', אבל עצם הנשמה ה"ה למעלה מן מעלת מדרי' הים, דים הוא בחי' עדאתכ"ס ה"ז בחי' עלמין, ונשמות הרי קדמו לעולם, ולכן הנה אפי' בחי' היותר עליונה דקרי"ס, והיינו זה מה שנקרע ונתגלה בחי' ההעלם דבחי' עליונה שבכתר כנ"ל, ה"ז

הערות

  1. 145. = דצדיקים גמורים.
  2. 146. עקב י, טו.
  3. 147. ראה לקו"ת צו יד, ב ואילך. שער האמונה פנ"ב (פד, א ואילך). מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' שסט ואילך. ספר המאמרים תרנ"ט ע' קמה ואילך. לקו"ש ח"כ ע' 172.
  4. 148. ראה חולין שבהערה 17. ע"ז ג, סע"ב. וראה ברכות סא, ב.
  5. 149. ראה לקו"ת בשלח א, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.