תכז

בפירושו עה"ת בפסוק בראשי' ברא¹¹⁴ דראשית ההתהוות שנתהווה מאין ואפס המוחלט הוא שנתהווה חומר היולי פשוט שאין בו שום צורה עדיין עד שאין אנו יכולין לכנותו בשם דלכן נק' תהו דבר שמתהה בנ"א שאינם יודעים מה הוא, ומזה מובן דהבריאה הראשונה שנברא אינו יש מוגבל ממש דמשום זה אין אנו יכולים לכנותו בשם, דכל שם הוא שמתאר את הדבר, והיינו כשאנו תופסים את הדבר אז אנו יכולים לתאר אותו, וכל תפיסת דבר מה הוא שתופסים אותו בהו"ק שלו, והיינו כשהדבר מוגבל בו"ק אזי יכולי' לתפוס את הדבר ולתארו ולציירו שהוא באופן כך וכך שזהו"ע השם שאנו מכנים אותו, וא"כ הבריאה ראשונה שאין אנו יכולי' ויודעים לכנותו בשם הוא לפי שאינו בבחינה מוגבלת ממש בו"ק לכן אין ביכלתינו לתאר ולצייר אותו, כ"א בעולם היצי' בא בבחי' ציור ועיקר היש הוא בעולם העשי', ונמצא דגם כמו שנתהווה ע"י ע"מ מ"מ הרי עולם הבריאה אינו בבחי' יש ממש עדיין, והיינו מפני שקרוב עדיין אל האין שהוא הבריאה הראשונה שנברא מהאין אינו בבחי' יש ממש עדיין, וא"כ כ"ש אם הי' ההתהוות מבחי' מאמר א' והוא המאמר הכללי דכתר שהיו העולמות בבחי' ביטול בתכלית ולא הי' בהם ענין הבחירה ושכר ועונש. וביאור דבר זה יובן ממח' ודיבור שהם כלל ופרט, דהרי במח' א' יכול אדם לחשוב מה שצריך ע"ז בדיבור ריבוי צירופי' וריבוי זמן¹¹⁵, ומח' ודיבור הנה שניהם הם לבושי הנפש, וההפרש ביניהם הוא דמח' הוא לבוש המיוחד ודבוק בנפש עד שאין בה שום הפסק כלל שמשוטט תמיד, והיינו דלהיות¹¹⁶ לבוש מיוחד אל השכל והשכל נובע תמיד לזאת הנה גם המח' משוטטת תמיד, משא"כ דיבור הוא לבוש הנפרד ושייך בו הפסק כמו עת לדבר ועת לחשות מלדבר¹¹⁷, ולכן יש הפרש גם בהאותיות שאינם דומין האותיות דמח' לאותיות הדיבור, דאותיות המח' הם דקים ורוחנים שאינם נרגשים אל הזולת כלל כ"א הם כלולי' בעצמו, ואותיות הדיבור הן אותיות ממש שמורגשים אל הזולת, וטעם הדבר לפי שהמח' מיוחדת עם הנפש ולכן האותיות דשם הם ג"כ בבחי' ביטול ודביקות בהנפש, משא"כ דיבור שהוא נפרד לכן האותיות הן בבחי' ישות דפירוד הוא סיבת הישות, והדוגמא מזה יובן למעלה שיש ג"כ מח' ודיבור כמ"ש¹¹⁸ כי לא מחשבותי מחשבותיכם כו', וכתי'¹¹⁹ בדבר הוי' שמים נעשו, שהמח' מיוחדת באוא"ס ולכן הנבראי' שנתהוו מבחי' מח' הם בבחי' ביטול ודביקות באוא"ס ב"ה, אבל דיבור העליון אינו בבחי' יחוד כ"כ ולכן הנה הנבראי' שנתהוו מזה הן בבחי' יש, והוא ההפרש בין הנבראי' דעדאת"כ להנבראי' דעדאת"ג, דהנבראי' דעדאת"כ הן בבחי' ביטל משא"כ הנבראי' דעדאת"כ הן בבחי' יש, והמשל בזה הוא¹²⁰