209
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
תירוץ זה מתאים לדרך הלימוד על"פי פשוטו של מקרא, שהרי המשמעות של המילה ,,נופל" איננה ,,ראוי זה ליפול", אלא לשון הווה ושם"תואר - ,נופל" ממש?
ב. הנבראים הם בעלי חסרון וכך גם השכל
בפרקי דרבי אליעזר נאמר?, שהקדושדברוך-הוא ברא את העולם באופן שרוח צפונית איננה מושלמת (כמאמר'': עולם לאכסדרא הוא דומה, ורוח צפונית אינה מסובבת), כדי שאם יבוא אדם ויטען ,הוא אלקה", יענו לו ,יבוא ויגמור את הפינה הזאת שהנחתי..."
כלומר, כדי למנוע מן הנבראים את הטעות של אי-תלותם בבורא עולם ומנהיגו, בראם הקב"ה באופן שיש בהם חסרון כל"שהוא, שהם אינם יכולים להשלימו, וכך הם חשים את תלותם בכח עליון.
כך גם לגבי מציאות של ,שכל": כדי שאדם לא יחשוב שבשכלו הוא מסוגל להבין הכל, בראו הקדוש-ברוךהוא באופן שהוא מוכרח להזדקק
תצא גנ
לדברים שמעל לשכל, לדוגמא: כדי להבין דבר חכמה, יש לקבל תחלה את מושכלות היסוד וכללי החכמה שבאמצעותם מגיעים למסקנה השכלית, אך כללים אלו אינם נובעים מן השכל'', כלומר בשכל עצמו מורגש חסרון, ויש צורך להזדקק לכוחות שמעל השכל.
כך הוא גם, להבדיל, בתורה: הנגלה שבתורה ירד ו,התלבש" עד להבנתו עלזידי שכל אנוש, ואף עלדידי אינוז יהודי*\. אבל כדי שיזכרו את התורה, גם הנגלה שבה, שהוא שכל אלקי, נכתבו ענינים = מסויימים בנגלה שבתורה באופן שאי אפשר להבינם לאשורם*"', אלא אם לומדים אותם עלפי פנימיות התורה, שהיא שכל אלקי בגלוי. על"ידי כך חשים שהתורה רק ,התלבשה" בשכל אנושי, אך במהותה היא שכל אלקי, שמעל לנבראים"'.
יש לומר, שאחד מן הענינים הללו הוא הפסוק על מצות מעקה*: לפי הפירוש בפנימיות התורה לעניץ המעקה, יובן ש,בית חדש" הוא עניץ
הערות
- 1. בראב"ע (ועד"ז בעוד מפרשים) כאן ,נקרא על שם סופו .. ומלות רבות לאין מספר נקראו על שם סופם". אבל הא גופא צריך ביאור - למה יקראו על שם סופם (וכנראה גם להראב"ע אין פירושו וודאי אצלו וכהמשך ביאורו: ולא נדע אם כן דרך הלשון, או הוא דברי נבואה)?
- 2. פ"ג. וראה ג"כ רבותינו בעה"ת (הדר זקנים) וחזקוני ר"פ בראשית.
- 3. ר"א - ב"ב כה, סע"א ואילך.
- 4. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 253. ולהעיר ממו"נ ח"א פנ"א. ועוד.
- 5. אלא שבזה י"ל שזהו בכדי שתהי' הבחירה חפשית. ואכ"מ.
- 6. להעיר מהכלל (רשב"ם ב"ב נב, ריש ע"ב. ועוד) דבמקום שמסיק הש"ס ,,קשיא" אין זה מבטל הדין. עד"ז (לדעת כמה) בשתק רב (ביצה ו, א. וראה הנסמן בסה"מ תש"ח ע' 102), וכיו"ב.
- 7. ראה אגה"ק סי כו.
- 8. ובכ"ז הביאם רש"י בפי' עה"ת, כמו שמביא כמה פירושים שאינם (גלאַטיק) פשוטים כ"ב, מביא ב' (ויותר) פירושים מפני הקושי שבכאו"א מהם: ועוד.
מצוטט ב־6 עמודים
- לקוטי שיחות 15 לקו"ש חי"ט ע' 209
- לקוטי שיחות 269 לקו"ש חי"ט ע' 209
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג. לקו"ש חי"ט ע' 209
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג. לקו"ש חי"ט ע' 209
- תורת מנחם ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה וירד הוי' על הר סיני. *** לקו"ש חי"ט ע' 209
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תש"כ. לקו"ש חי"ט ע' 209
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.