ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך להוישבשיחה ב168

168

שעד ימי רבי עדיין היו "שיריים" מהתגלות האלקות של זמן הבית [וי"ל שלכן דרשו התנאים בעיקר במעלותיהן של ישראל, בהיותם במצב של אור וגאולה, כנ"ל];

משא"כ בימי האמוראים התחיל עיקר חושך הגלות, ולכן, דוקא ר' ירמי' בר אבא דריש הכתוב בענין של גלות וגאולת מצרים⁴⁰, ולאידך גיסא — דוקא בדרשתו מודגש העילוי הנפעל ע"י הירידה בגלות.

ויש לומר, שנרמז גם בשמו — ר' ירמי', מלשון מרירות, וקאי על מרירות הגלות⁴¹.

וזהו שמסיים בגמ' "א"ל ר' אבא לר' ירמי' בר אבא כי דריש להו רב להני קראי באגדתא כוותך דריש להו":

עם היות ש"רב תנא הוא ופליג"⁴², מ"מ, ענינו של רב הי' שהפיץ תורה בבבל דוקא⁴³ [שלכן נק' רב דוקא (ולא "רבי"), כמאמר⁴⁴ "כל רב מבבל וכל רבי מארץ ישראל", כי בבבל, מקום הגלות, חסר בגילוי אלקות (הנרמז באות יו"ד)⁴⁵] — ולכן גם רב דריש כר' ירמי' בר אבא דוקא⁴⁶.

ח. ויש לקשר כ"ז עם חג הגאולה די"ט כסלו (שחל ברוב השנים בשבוע דפ' וישב):

ידוע⁴⁷ שגאולת רבינו הזקן היתה בעת שאמר בתהלים הפסוק⁴⁸ "פדה בשלום נפשי", ומבואר בכ"מ⁴⁹ הפירוש בכתוב זה, שיש שני אופנים בפדי' — (א) ע"י מלחמה, שמנצח את האויב, (ב) פדי' בשלום, ובדרך מנוחה, כי "גם אויביו ישלים אתו"⁵⁰, וכמחז"ל⁵¹ (בפירוש המשך הכתוב⁴⁸ "כי ברבים היו עמדי") שגם אנשי אבשלום התפללו לנצחונו של דוד.

והם שני הענינים הנ"ל — ביטול המנגד, ואח"כ — "שתבוא הרווחה לצדיק על ידיהם".

(משיחת ש"פ וישב תשכ"ו)

הערות

40. ולהעיר, שגם לפי דרשות האמוראים בתחלת הסוגיא שם קאי בעניני גלות דוקא — "שלשה שרי גאים היוצאים מישראל כו'" (עשירים וקרובים למלכות. רש"י); "ג' שרי גוים שמלמדים זכות על ישראל כו'". אלא שבדרשת ר' ירמי' בר אבא "מפרש לה לכולא מילתא בעיקר ענין גלות מצרים וגאולתה", ולכן דריש רב כוותי' דוקא. וראה הערה 46.
41. ובקה"ר בתחילתו "ולמה נק' שמו ירמי' שבימיו נעשה ירושלים אירמיאה (חורבה. מת"כ)". ולהעיר ממחז"ל (ב"ב יד, ב) "ירמי' כולי' חורבנא". וראה ס' השיחות תש"ג (ריש ע' 140). לקו"ש חי"ח ע' 343 ואילך. ועוד.
42. עירובין נ, סע"ב. וש"נ.
43. וראה עירובין (ו, א. וש"נ) "רב בקעה מצא וגדר בה גדר". ועוד.
44. סדר תנאים ואמוראים בסופו. אגרת רב שרירא גאון, הועתק בערוך ערך אביי (וראה רשב"ם ב"ב נב, א ד"ה אבא בנוגע לרב). הקדמת ספר התיקונים כת"י, הובא ונתבאר ע"ד הקבלה בכתבי האריז"ל — בתחלת שער מאמרי רשב"י. עץ חיים שער י"ט פ"ג. ונת' ע"ד החסידות בתו"א שם.
45. ראה תו"א שם.
46. וזהו דיוק לשון ר' אבא "רב. . כוותך דריש להו". דאף שרב תנא כו' (כנ"ל), מ"מ דריש כתלמידו (שבדרגת אמוראים), "כוותך" דוקא.
47. כמ"ש אדה"ז באגרתו הידועה (נדפסה בס' אגרות קודש שלו סי' לחלט).
48. תהלים נה, יט.
49. ד"ה פדה בשלום לאדמו"ר הזקן (מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' רטז), לאדמו"ר האמצעי (בשע"ת שלו ח"א) פי"א (נה, ד ואילך. וראה שם נא, ג), ועוד.
50. משלי טז, ז.
51. ירושלמי סוטה פ"א סה"ח.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט לקו"ש חל"ה ע' 168

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.