269

שיחה ד

משפטים ד

א בדרך כלל שומעים תחילה לתובע מן הפסוק' ,מי בעל דברים יגש אליהם" נלמד בגמרא?, ש,אין נזקקין אלא לתובע תחילה" - ,,בעל הדברים" - התובע - ,יגיש דבריו אליהם".

מסביר הש"ך:, שכוונת הדברים היא כפשוטם', שבית-הדין מאזין תחילה לטענות התובע ורק אחר-כך שומע את דברי הנתבע. תוצאה מעשית להלכה זו יש במקרה של ,מודה במקצת".

ההלכה * קובעת, שהנתבע נקרא מודה במקצת והוא חייב בשבועה דאורייתא רק כאשר הודאתו במקצת באה לאחר שהתובע תבע את הסכום כולו, אך אם הנתבע ,הודה בנ' ואחר כך תבעו התובע בק'"י, אין הואנקרא מודה במקצת, והוא פטור משבועה (דאורייתא).

הטעם להלכה זו הוא: הנתבע בדין צריך היה לשלם את ה,מקצת", שהודה עליו, לפני שתבעוהו בבית-דין, וכיוון שלא עשה את המוטל עליו ונתבע בבית-

דין, שומעים לתובע תחילה, כדי שהנתבע יחוייב בשבועה דאורייתא.

בהמשך לכך אומרת הגמרא? ,,פעמים שנזקקין לנתבע תחילה והכי דמי דקא זילי נכסי' (= באילו נסיבות? כאשר הוזלו נכסיו) ובש"ך: מוסבר על כך: אם הסיבה לאי-תשלום ה,מקצת" על ידי הנתבע, איננה מפני רצונו לעכב את הענין, אלא מפני שנכסיו היו אז זולים, או שעצם רצונו למכרם במהירות, כדי לשלם, גרם להוזלתם - אז נזקקין לנתבע תחילה.

ב. המאמר או מובן בפשטות, אלא לפי פנימיותו

כאמור פעמים רבות, קיימים כל הענינים אשר בנגלה שבתורה גם בעבודת ה' הרוחנית. דוקא מפני שהתורה היתה בתחילה חמדה גנוזה? למעלה ,ומשם נסעה וירדה... עד שנתלבשה... בעניני עולם הזה*" - הרי פנימיותם של הענינים ורוחניותם הם המקור שממנו ,נשתלשלו" עניני ה,נגלה". יתרדעל-כן: ענינים רבים ב,נגלה"ניתנים להבנה לעומקם רק עלידי ההסבר על רוחניותם ופנימיותם?.