ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה ד156

156

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הבית בגללו" שאז? ההלכה? היא: ,לפי הברכה תן לו", ויש להוסיף על ההענקה< ,,מאשר* ברכו ה' יתברך".

ה. הרב חייב להעניק לתלמיד ,,מוחין דגדלות" ענין ההענקה קיים כבכל. ענין בתורה, גם בעבודה הרוחנית: אבי מורי, מסביר בהערותיו? על מסכת קידושין, שאצל עבד עברי יש רק ,,מוחין דקטנות", וכאשר הוא יוצא לחפשי צריך ,להעניק" לו ,מוחין דגדלות" [ולכן מפרטת התורה בהענקה את שלושת הסוגים ,מצאנך ומגרנך ומיקבך", שהם ,לנגד המוחין"5].

,אדון" ו,עבד" מסמלים ברוחניות רב ותלמיד, כפי שאמר רבי יוחנן?, שמי שילמדו לתרץ ענין מסויים בתורה, שהיה קשה לו - ,מובילנא מאניה אבתריה לבי מסותא" (= אוביל כליו אחריו לבית המרחץ), כעבודת עבד לאדונו.

אבל צריך לדעת, שעליו לתת לתלמידיו ,,הענקה". כלומר: אל לו להסתפק במתן ,מוחין דקטנות" לתלמיד, אלא עליו ללמדו באופן שכאשר התלמיד ,יגדל" ו,ישתחרר"

במילים פשוטות:

רב חייב להסביר לתלמידו גם את ,עומק ההלכה בטעמה היטב", אף כאשר עליו לחזור לשם כך על ההלכה ,במה פעמים" עד שהיא תובן* - זה עומק שהוא בגדר השגה על-ידי שכלו של התלמיד (אצל הרב זהו ,מוחין דקטנות"), אך בינתיים אין הוא מבין זאת.

אבל את הענינים שמעל לשכלו של התלמיד, אשר אצל הרב עצמו הם בבחינת ,מוחין דגדלות", אין הוא חייב לתת לתלמיד.

באה מצות ההענקה ומוסיפה, שזאת מצד חובת הרב לתלמיך. אבל ב,צדקה", = ,הענקה", = צריך הרב להתמסר ולעמול עם התלמיד קשה כלזכך, עד אשר הוא ,יקבל" את עומק השכל של הרב': - כל ענין הקיים אצל הרב צריך להיקלט בסופו"של-דבר עלידי התלמיד.

3 בזכות ה,הענקה" ל,תלמידים" נזכה ל,הענקה" על-ידי

הקב"ה כך הוא הדבר גם לגבי ההתעסקות בקירוב כאלה שהם עדיין ,קטנים" ותלמידים ביהדות, לתורה ולמצוות:

הערות

4. נוסף לזה שאז לכו"ע - גם לראב"ע (קידושין יז, ריש ע"ב) - מעניקים לו.
5. רש"י שם ד"ה הכל לפי הברכה.
6. לשון החינוך שם.
7. תורת לוי"צ ע' קיז ואילך.
8. שם ס"ע קיט ואילך.
9. עירובין כז, ב. וש"נ. וראה רמב"ם הל' ת"ת פ"ה ה"ח. טושו"ע יו"ד סרמ"ב סי"ט.
7. ראחד שיחות -
8. ממנו הוא יזכה ב,מוחין דגדלות" של הרב.
0. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד סי"ח, וש"נ.
1. ראה ע"ז ה, ריש ע"ב. נת' בארוכה בד"ה וידעת היום תרנ"ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.