ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט כ' אב שיחה א131

131

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

יביאו את העצים לאחר שבת, כי גדול השלום, ובמיוחד בעניני מזבח וקרבן2.

ואדרבה: לולא אידרצונה של המשפחה הקודמת ,שיכנסו בזמנם", סביר לומר, שדעת הנודר היתה להקדים את קרבן-העצים לערב שבת, כי: (א) ,מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה":. (ב) לו השימוש בעצים שלהם לקרבן ציבור היה במועד (בעשרים באב וכדומה) אף כשחל בשבת<, היה יוצא, שכאשר נדחה קרבן-העצים עד לאחר שבת, עובר יום שבו אין הם מודים לה' על זכות הבאת העצים.

לפיכך מקרה זה הוא ,מילתא דפשיטא" ש,מאחרין ולא מקדימין", ואין הגמרא צריכה להסביר זאת, אף כאשר המשפחה הקודמת הסכימה שיביאו בזמנה, מפני שדעת הנודר

עשרים באב שיחות -

היתה מלכתחילה על מאחרין, ולכן ,אכתי לא מטא זמן חיובייהו"

לפי זה אין לפענ"ד הוכחה מדין זה לגבי המחלוקת אם ,אומרין ללוות" (כדברי ה,רוגוטשובי" בסעיף ב) - כי במקרה שלנו ,לא מקדימין", מפני שדעת הנודר היתה מלכתחילה לזמן מאוחר יותר, ואי אפשר להסיק מכך למקרה אחר, כאשר הנודר אינו חושב על דבר שאינו מצוי כלדכך - פריעת חוב בממונו - כך שהצדקה ניתנה ,קודם זמן קביעות הנדר'*.

ה. ההשלכה לגב' 'ום הסתלקות

מכך יש ללמוד גם לגבי יוםהסתלקות (,יארצייט") שחל בשבת, שהרי נוהגים לתת צדקה ביוםהסתלקות, ואף יש מנהג במספר מקומות לצום ביום זה?, וזהו ענין של נדרי<, וניתן היה לחשוב? אם להקדים

הערות

3. ראה מכילתא ופרש"י יתרו כ, כב (וראה גיטין בסופה). תו"כ ופרש"י ויקרא ג, א.
4. ראה מכילתא (ורש"י) בא יב, יז. וראה אנציקלופדי' תלמודית ע' אין מעבירין על המצות, וש"
5. כן משמע לכאורה בפיה"מ להרמב"ם מגילה שם, דרך ,הקרבן (נדחה לויום ראשון". ועד"ז בפרש"י לרי"ף שם. ועפ"ז י"ל דהבאת העצים למערכה היתה בזמנם הרגיל. וכן מסתבר, כי זמן עצי כהנים כו' נקבע מצד נדבת העצים (של אותן המשפחות) ,,בשעלו בני הגולה" - ונדבת העצים אז היתה משום ש,לא מצאו עצים בלשכה", ופשוט שאז הבאת העצים דוחה שבת שלא יבטל התמיד כו'.
4. אבל בר"ן שם משמע דגם הבאת העצים (באם יש עצים בלשכה) נדחתה ליום ראשון (שהרי לא הזכיר הקרבן עצים). וראה הנסמן בהערה 4. וראה שפת אמת מגילה שם.
66. כי י"ל דאינו דומה לחגיגה כו' שמאחרין משום דאכתי לא מטא זמן חיובייהו - כי בדינים הנ"ל ,,זמן חיובייהו" הוא זמן חיוב בעצם, משא"כ בנדרים שתלוי בדעת הנודר, י"ל דניחא לי' גם אם תתקיים הצדקה קודם זמן קביעות הנדר. וראה הגהות מרדכי הנ"ל, בטעם שאין צריך ליטול רשות מן הנותנין בכיס, ע"ש. ולהעיר מהא דתורמין על העתיד לגבות (כתובות קח, א. וראה שקלים ספ"ג).
7. ב"י יו"ד סו"ס תג. רמ"א שם סשע"ו ס"ד. סו"ס תב.
8. ב"ח, ט"ז ושו"ע אדה"ז או"ח סו"ס רמט. ועוד. וראה שו"ת חת"ס או"ח סי' קסב.
9. ראה ע"ד שאלה זו - שד"ח אסיפת דינים מע' אבלות אות צו, וש" ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.