ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך יזקדושיםשיחה ג227

227

הסריקה חיפוש חדש

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

יכולים לתת את השקלים גם לאחר ראש חודש ניסן, כי תורמים גם על העתיד להיגבות *. (ולהעיר: אף מי שאינו נותן את מחצית השקל, יש לו חלק בתרומה ובקרבנות הציבור).

ולפי זה היתה צריכה להיות ההכרזה ,על הכלאים" לפני ההכרזה ,על השקלים" - ומדוע אומרת המשנה בסדר הפוך?

ה. הטעם לא:סור כלאים ולהכרזה על השקלים

ההסבר לכך (על-פי פנימיות הענינים) הוא:

הרמב"ן? מסביר את הטעם לאיסור כלאים כך: עלדידי הכלאים משנים את חוקי הטבע שקבע הקדוש-ברוך-הוא, שיהיה דוקא ,דשא עשב... עץ... עושה פרי למינו"3 (ובדומה לכך בסוגי כלאים אחרים).

הטעם להכרזה באחד באדר ,על השקלים" הוא: את קרבנות הציבור של כל שנה צריך להביא דוקא מן השקלים של שנה זו - אסור להשתמש בשקלים של שנה אחת (שמלפני ראש חודש ניסן) לצורך קרבנות ציבור של השנה הבאה (לאחר ראש חודש ניסן) - אין

מערבין שנה אחת באחרת. לכן מכריזים באחד באדר שיש לתת את השקלים לפני השנה החדשה (ראש חודש ניסן)3.

ו ענין של ,,למינהו" בעולס נובע מאי-עירוב בעבודה הרוחנית

מכיון ש,קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא"< מובן שכל דבר שישנו בעולם, הרי לא זו בלבד שהוא קשור לתורה ומשתקף בה

(ובעבודת בני ישראל), אלא יותר מכך:

בתחילה קיים הדבר בתורה, ורק אחר

כך וממנה הוא יורד לעולם.

זהו ההסבר להקדמת ההכרזה ,על השקלים" לפני ההכרזה ,על הכלאים": כדי שהעולם יהא כראוי, דוקא ,למינהו", ולא כלאים, צריך למנוע לפני כן בעבודת ישראל ובתורה (הוראה), את ה,עירוב" של דברים שונים אשר צריכים להיות נפרדים, למינהו.

ולכן משמיעים ומכריזים תחילה בית דין, אשר תפקידם הוא תורה והוראה, ,על השקלים" - שעל-ידי הכרזה זו נגרם שהשקלים המובאים לקרבנות - עבודה - ישמשו בזמן הנכון, ושלא יערבו את השקלים עם קרבנות של שנה אחרת.

המשמעות העמוקה והרחבה יותר של הדברים היא: בית דין מכריזים

הערות

  1. 0. שקלים ספ"ג. כתובות קח, א. וש"נ. רמב"ם הל' שקלים פ"ב ה"ט.
  2. 1. דעת רש"י כתובות שם ד"ה ועל העתיד לגבות. וראה כס"מ (הל' שקלים שם) דכ"ה דעת הרמב"ם.
  3. 2. פרשתנו יט, יט. וראה ג"כ זח"ג פו, ב.
  4. 3. בראשית א, יא. וברמב"ן הנ"ל: שנאמר בכולם למינהו.
  5. 5. קדושים ג שיחות -
  6. 4. ירושלמי שקלים בתחילתה. 5 זח"ב קסא, ריש ע"ב. וראה ב"ר בתחילתו.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. אגרות קודש ח'תשסז לקו"ש חי"ז ע' 227

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 655 מאותו ספר כתובות קח, א
  2. לקוטי שיחות 131 מאותו ספר כתובות קח, א
  3. לקוטי שיחות 99 מאותו ספר כתובות קח, ב
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, כתובות קח, א
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז. כתובות קח, א
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ז. כתובות קח, א
  7. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשח"י. כתובות קח, א
  8. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט. כתובות קח, א
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט. כתובות קח, א
  10. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד כתובות קח, א
  11. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ד כתובות קח, א
  12. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז כתובות קח, א
  13. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב כתובות קח, א
  14. תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח כתובות קח, א
  15. תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט כתובות קח, א
  16. תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל כתובות קח, א
  17. תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל כתובות קח, א
  18. תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א כתובות קח, א
  19. תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג כתובות קח, א