16

הנאמר בספרי ובמדרש: בספרי מובא ,משל למלך שהיו לו נכסים הרבה והיה לו בן קטן והיה צריך לצאת למדינת הים. אמר אם אני מניח את נכסי ביד בני הוא עומד ומבזבז אותם אלא הריני ממנה אפוטרופא עד שיגדל. משהגדיל הבן ההוא... אמר לו כל מה שנתתי לך לא נתתי אלא משלי, אבל מה שהניח לך אביך הרי הוא שמור לך". מכך מובן" שברכת הקדוש-ברוך-הוא אינה מתקיימת באותו זמן, ובאותו מצב של הבן, כאשר מתקיימת ברכת האפוטרופוס - משה. כך מובן גם מלשון המדרש במשל ,,כשיבוא המלך" ובנמשל ,,כשיבוא הקדוש-ברוך-הוא", ששתי הברכות מתקיימות בשתי תקופות שונות. אבל רש"י, המפרש לפי פשוטו של מקרא, אומר סתם ,זו משלי אבל הוא יברך אתכם כאשר דבר לכם", וכלל אינו רומז לאחד משני ההסברים שלעיל**, ומובן שיש לכך הסבר פשוט, לפי פירוש רש"י, שרש"י אינו צריך אפילו לרמוז עליו.

ג(. משה הגביל את הברכה בהתאם להגבלת האדם

ההסבר לכך הוא: לפי פשוטו של מקרא, ואפילו לפי דרך הדרוש של הספרי והמדרש, אין קשה מדוע מגביל משה את הברכה ,אלף פעמים" בשעה שברכת הקדוש-ברוך-הוא היתה שלא

יהא גבול למספרם - כי אדם, ככל שיהיה גדול, בכל זאת הוא נברא מוגבל.

ניתן להשוות את הדברים עם המבואר בהרחבה בספרי החקירה? שמדברים מוגבלים לא יכול להיווצר ריבוי שהוא בלי גבול ומספר ממש. לדוגמא, הזמן אינו יכול להימשך ללא סוף וגבול, כי הזמן מורכב מדקות, שעות, ימים וכדומה, ויוצא, ש,בלי גבול" אחד גדול מ/,בלי גבול" אחר (ה,בלי גבול" של השעות גדול מה,בלי גבול" של הדקות, כי בל שעה מכילה דקות רבות. וכדומה), ודבר זה הוא בלתי אפשרי'. עיין שם ואין כאן מקומו.

ד. גם ברכת הקב"ה מדברת על מספר מוגבל

בכלל, בספרי ובמדרש אין מדובר בפשטות על ,בלי גבול" ממש, אלא על מספר גדול ביותר?. משמעות ברכת הקב"ה ,,והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ושמתי את זרעך כעפר הארץ", ללא ציון מספר, היא, שהם יהיו רבים3