192
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
רק ,רוצה בכך", אך למעשה קיים רק כהן גדול אחד, גם בעבודה הרוחנית?
התלויות במלך*** שהוא מוציא כל ישראל כי הוא כללות כולם כו'" (וכ"ה בתו"א נג, ג) - ולא הזכיר כה"ג. (וכ"ה במשנת חסידים מסכת חיוב הנשמות רפ"ב). ובלקו"ת יוהכ"פ (סט, א) מפורש ,,צריך כל אדם לקיים .. ואפי' מצות כהנים וכה"ג", אבל בס' הגלגולים פ"ד כולל ביחד ,מצות .. לכהן .. ללווים .. למלכים .. לדיינים וכיו"ב.
ואולי י"ל ד,,הוא כללות כולם" דבאגה"ק כאן הוא עיבור שכתב בס' הגלגולים שם****. ועפ"ז יומתק דבמקום ,מפני חשיבותו" שבמ"ח שם - כותב אדה"ז כי הוא כללות כולם.
קרח א שיחות 09
הדברים יובנו עלדידי ההסבר, שלפי האמור לעיל, יש ניגוד בין העבודה הרוחנית של שבט לוי, לבין עבודת כהן גדול: על שבט לוי אמר הרמב"ם ,כל איש ואיש... אשר נדבה רוחו אותו", מגיע לדרגת שבט לוי*, אך אין הוא אומר, שכל אחד צריך לרצות בכך, ולהשתדל להגיע לדרגה זאת, ואילו לגבי כהן גדול יוצא, שכל אחד צריך שיהיה ,רוצה בכך".
0. שלושת הענינים בעבודת ה'
ההסבר לכך הוא: בעבודת ה' ישנם שלושה ענינים כלליים: מצוות, תורה ומסירות נפש:
א) המצוות ,מתלבשות" בדברים גשמיים - ציצית בצמר גשמי, תפילין בקלף גשמי, וכדומה - זוהי עבודה עם עניני העולם הגשמי, זיכוכם והפיכת העולם לכלי לאלקות.
ב) התורה נעלית מ,התלבשות"5 בעולם, ואף לאחר ש,נסעה וירדה בסתר המדריגות... ומחשבה דיבור
7 ראה גם לקו"ש ח"ח ע' 352 ואילך. ח"ט [המתורגם] ע' 66 ואילך, וש"נ.
8 ,וענין ההתלבשות דתורה אין זה מענין ההתלבשות של התעסקות כ"א מה שהתורה מכנסת עצמה לדון בוה ולשון התלבשות הוא רק שם המושאל בלבד" (ד"ה ויאמר משה תש"ד פ"כ).
הערות
- 1. מחמת אונס וראה של"ה שם).
- 2. (ב) באגה"ק מוסיף (מצות) התורה, וי"ל שזהו תוס' טעם ההכרח, ואינו נוגע כ"כ בשו"ע. ועוד ועיקר - מוכרח להוסיף כאן כיון שמבאר אח"ץכ וז"מ דרבנן כר'.
- 3. (ג) בשו"ע הסדר ,,במעשה דבור ומחשבה" ואולי י"ל הטעם דבשניהם כתב ע"פ הכלל לא זו אף זו (ראה תוס' ריש יבמות). ולכן בשו"ע דעיקרו בנוגע למעשה קמ"ל דאפילו כשיש מעשה - בשביל דבור כר' ג"כ מתגלגל, ובאגה"ק (נשמתא דאורייתא) קמ"ל דאפילו כשיש מח' מתגלגל בשביל דבור וכר.
- 4. (ד) בשו"ע שם - פס"ד ברור - מוסיף הביאור ,ודיבור ומח" הוא לימוד הלכותיהן. ע"ד שאמרו (מנחות קי) חכמים ע"פ זאת תורת החטאת וגו" שכל העוסק בת"ח כאילו כו" ואולי עד"ז הטעם שבמקום ,,אדם" כאן - כתב שם ,נפש".
- 5. ***) צ"ע שבשו"ע - שכנ"ל צ"ל הפס"ד יותר ברור - אין כל הפיסקא והענין ד,לבד מצות התלויות במלך כו'".
- 6. ****) אבל בתו"א שבפנים ההערה הלשון: שכ"א מישראל צריך לקיים כל התרי"ג מצות לבד מצות המלך שהמלך הוא מוציא כל ישראל וכל המצות מחויב כ"א לקיים וצריך להיות בגלגול או בבחי" עיבור. ועד"ז בלקו"ת שם: ואפי" מצות כהנים וכה"ג ע"י עיבור או גלגול.
- 7. ולכאורה משמע מזה, שענין העיבור שייך לשאר מצות (כולל כהונה וכה"ג), אבל מצות מלך אין צריך לעיבור, כי ,,המלך מוציא כל ישראל".
- 6. המבואר ברמב"ם שם הוא בנוגע כללות שבט לוי, גם בנוגע לכהנים, וכמו שמסיים ,כמו שזכה לכהנים וללויים" (כ"ה ברמב"ם דפוס רוזי. וכדלעיל הי"א), וכלשונו בהלכות שלפנ"ז שקאי גם על כהנים. אבל אינו מבאר ומפרט עבודת הכהנים בפ"ע אלא כמו שנכללים בשבט לוי.
מצוטט ב־11 עמודים
- שולחן ערוך ד לקו"ש חי"ח ע' 192
- לקוטי שיחות 220 לקו"ש חי"ח ע' 192
- לקוטי שיחות 136 לקו"ש חי"ח ע' 192
- לקוטי שיחות 119 לקו"ש חי"ח ע' 192
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ג. לקו"ש חי"ח ע' 192
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו. לקו"ש חי"ח ע' 192
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט. לקו"ש חי"ח ע' 192
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז לקו"ש חי"ח ע' 192
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ח לקו"ש חי"ח ע' 192
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח לקו"ש חי"ח ע' 192
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב לקו"ש חי"ח ע' 192
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.