119

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

לוי כולו, כולל הכהנים, ולאחר מכן יש בהבדלה זו עצמה שלב נוסף ,הכהנים הובדלו מכלל הלוים"לי.

ב) לדעת רש"י יש שני סוגים שונים של שירות: אצל הכהן השירות הוא ענין מהותי בו, זהו שמו - ,כהן" לשון שירות. שירות לה'. ואילו אצל הלוי השירות איננו (ישרות) לה', אלא שירות וטפל לכהנים - וילוו אליך, וענין השירות אינו ענין הכרוך בעצם מהותו, אלא הוא שכיר לכך.

לעומת זאת, לדעת הרמב"ם נכללים שניהם באותו סוג כללי של שירות*. וההבדל ביניהם הוא רק בכך ש,זרע לוי כולו מובדל לעבודת המקדש" בכלל, ו,הכהנים הובדלו מכלל הלוים לעבודת הקרבנות".

קביעת הכהונה והלויה לאחר מחלוקת קרח

מכך מובן בפרשתנו, שלאחר מחלוקת קרח, שבה היה ערעור על הכהונה"*, ולאחריה היה צורך להציב מחדש את סדר הכהונה והלויה, יש גם בכך הבדל בין שיטת רש"י לבין שיטת הרמב"ם:

לדעת רש"י בפשוטו של מקרא, נקבעו הדברים באותו אופן כפי שהיו לפני כן: הכהנים הוזהרו ,אתה ובניך... תשאו את עון כהונתכם" (,שאינה מסורה ללוים ותזהירו הלוים השוגגים שלא יגעו אליכם בעבודתכם"), ולגבי הלויים נאמר - ,וגם? את אחיך מטה לוי /.. הקרב אתך ולוו עליך וישרתוך"*, וכך מפורטים בהמשך הפרשה ההבדלים בין עבודות הכהנים לבין עבודות הלויים, ,אל כלי הקודש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם גם אתם", אלא ,תלוו (הלויים) עליך"5.

ולעומת זאת, לדעת הרמב"ם לומדים מפסוקים אלו ש,כשם* שהלויים מוזהרין שלא לעבוד עבודת הכהנים%

הערות

  1. 7. להעיר מהשקו"ט האם יש בכהן מקדושת לוי. ולכאורה י"ל שזה שייך לפלוגתת רש"י והרמב"ם שבפנים. וראה חקרי לב או"ח סי" לה. ולקמן בפנים. ואכ"מ.
  2. 2. ולהעיר מצפע"נ מהד"ת בסופה (ע' 182) ובכ"מ, שמבאר דפליגי גמ' דידן וירושלמי אם כהן שנעשה חלל אם יש עליו שם לוי. וראה צפע"נ עה"ת פרשתנו יח, כא. וש"נ.
  3. 8. ולהעיר משו"ע אדה"ז או"ח סקכ"ח ס"י (וש"נ) דמה שנוהגים שהלוי יצוק מים על ידי הכהנים כדי שהכהנים יוסיפו קדושה על קדושתם. וראה שם סי"א בלוי ת"ח וכהן ע"ה ,ואין בזה איסור משום זלזול תורתו כיון שאינו משרת את הכהנים דרך חק ומשפט כהונה אלא מתכוין להוסיף קדושה כו'".
  4. 9. בכללות החילוק בין כהן ולוי - ראה בסגנון אחר לקו"ש חי"ח ע' 192 ואילך. חי"ט ע' 316 ואילך. ועוד.
  5. 5. קרח ג שיחות 9
  6. 0. לשון רש"י פרשתנו יח, ח.
  7. 1. זה על הכהן לעשות.
  8. 2. יח, אדב ובפרש"י.
  9. 3. גדד. ע"ש בפרש"י.
  10. 4. שם פ"ג ה"י.
  11. 5. וי"ל שיש חילוק עקרי בין אזהרה זו לאזהרת שוער שלא ישיר כו' בלוים גופא (ערכין יא, ב. ספרי פרשתנו יח, יג. רמב"ם שם פ"ג ה"י)

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.