136
ראש כפשוטו) שהוא מנהיג את כל הדור; משא"כ "הנשיא" הוא לשון נשיאות והרמה, היינו שהוא שם התואר לאדם מרומם ומנושא.
ולכן: בלשון המדרש "שראש הדור הוא כל הדור" אפשר לפרש הכוונה, דמכיון שהוא הראש המנהיג את כל הדור, ועל ידי הנהגה אחת ואחידה של הראש — נעשים כל אנשי הדור למציאות אחת, מציאות הראש, לכן "ראש הדור הוא כל הדור",
[ולהעיר משו"ת הרשב"א39 בענין מלך "המלך כצבור שהצבור וכל ישראל תלויין בו"40, שהטעם שהמלך הוא כצבור, הוא לפי שהצבור וכל ישראל תלויים בו41],
ולפ"ז נמצא, דמה ש"ראש הדור הוא כל הדור" ה"ז (רק) בענינים הצבוריים שלו, והיינו בענינים שעושה עבור כל ישראל וכיו"ב, שעי"ז מתאחדים כל ישראל כמציאות אחת.
אבל בלשונו של רש"י "שנשיא הדור הוא ככל הדור כי הנשיא הוא הכל", י"ל שבזה מודגש ש"נשיא" הדור, גם כמו שהוא מרומם ומנושא (בפני עצמו), הרי הוא ככל הדור.
והחידוש שבדבר הוא בשני הקצוות:
מחד גיסא, מכיון שעניניו ה"ה חלק ממציאותו בתור נשיא, הרי מובן, שפעולותיו ומעשיו, שלכאורה הי' מקום לומר שהם "בשוה", עכ"פ "בערך" למעשי שאר בנ"י, גם בהם הוא שונה ומנושא42, לגבי כל העם.
ולאידך, מכיון ש"נשיא הדור הוא ככל הדור", הרי גם עניניו הכי נעלים של הנשיא, שלכאורה הם בבחי' "משכמו ומעלה גבוה מכל העם"43 ואינם בערך לאנשי הדור, הרי מכיון שגם הם חלק ממציאות הנשיא (הנשיא הוא הכל) — הרי הם פועלים ונמשכים באנשי הדור44.
ז. פ' חוקת חלה בכמה שנים בין ג' תמוז (היום אשר "חופשה ניתנה לו", התחלת הגאולה) וי"בי"ג תמוז — יום גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא הדור, ממאסרו אשר נאסר על הרבצת התורה וחיזוק הדת.
ויש למצוא רמז לעבודתו ואופן נשיאותו בפרש"י הנ"ל — כי אצלו הי' נראה בגלוי, ובפרט בעבודתו הנ"ל, ש"נשיא הדור הוא ככל הדור. . הנשיא הוא הכל":
"העבודה הגדולה" אשר עבד כ"ק
הערות
- 39. ח"א סי' קמח.
- 40. ראה בארוכה לקו"ש חי"ט ע' 165 ואילך. ושם נת' החילוק בין לשון זה ללשון הרמב"ם (הל' מלכים פ"ג ה"ו) בנוגע למלך "שלבו הוא לב כל קהל ישראל".
- 41. להעיר מתניא אגה"ק סכ"ט (קמח, ב) מ"מ"ש האריז"ל" בביאור הטעם ש"מצות התלויות במלך. . מוציא כל ישראל כי הוא כללות כולם", ומשנה מל' המשנת חסידים (מסכת חיוב הנשמות פ"ב מ"א) "שמפני חשיבותו כל המצות הראויים לו עולים לכל ישראל כו'". וראה לקו"ש חי"ח ע' 192 סוף הערה 55.
- 42. להעיר מצפע"נ ר"פ קרח, שמפרש מחלוקת קרח וטעותו, היפך האמת אשר גם בדבר שהלויים דומים לכהנים, היינו גבי מצות שמירה, מ"מ כהן למעלה והם למטה. עיי"ש בארוכה.
- 43. ל' הכתוב (בנוגע לשאול) ש"א ט, ב (וראה גם שם י, כג). וראה אוה"ת בראשית (כרך ד) ע' 1528. שה"ש (כרך ב) ע' תידטו. ועוד.
- 44. ראה תניא פמ"ד "ואף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג אפי' חלק אחד מני אלף. . מ"מ הרי אפס קצהו ושמץ מנהו מרב טובו ואורו מאיר לכללות ישראל כו'". וראה בכל הנ"ל בארוכה לקו"ש ח"ד ע' 1051 ובהערות שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.