128

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

זמן שבו חייבים להקריב קרבן פסח, אם לא הקריבו בי"ד ניסן.

(מי שהקריב את הפסח בראשון איננו צריך להקריב בפסח שני, מפני שקיים רק קרבן אחד על יציאת מצרים).

ולפיכך, באימרה ,פסח שני ענינו הוא, שאין דבר אבוד" אין הכוונה רק לכך ש,תמיד אפשר לתקן" דבר שכבר הפסידו ומשלימים אותו באופן כללי, אלאי? לכך שהדבר נעשה בדיוק בכל פרטיו?, הפעולה

4) ואולי מרמזו בכפל הלשון: ,מען קען אַלעמאֶל פּאַריכטען אפילו מי שהי" טמא, מי שהי' בדרך רחוקה. און אפילו לכם דאֶס איז געווען ברצונו, פונדעסטוועגן קען מען מתקן זיין (=תמיד ניתן לתקן, אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה. ואפילו לכם שזה היה ברצונו, בכל זאת ניתן לתקן)". דלכאורה ,פונדעסטוועגן .. מתקן זיין" מיותר.

וי"ל שב' ענינים בזה: ,עס איז ניטאָ קיין פּאַרפאֶלען מען קען אַלעַמאֶל פאריכטען (אין אבוד! תמיד ניתן לתקן)", הכוונה לתשלומין מלי שלימות. והמשך הלשון מדובר בזה שהי' חסך* (וכפשטות הלשון ,אפילו מי שהי' טמא כו" .. ברצונו") שגם זה ,,קען מען מתקן זיין".

5 ולהעיר ממשנ"ת בלקו"ש [המתורגם] ח"ג (ע' 239 ואילך) בנוגע למילה, דלדעת הרמב"ם ותוס' גם כשמל אחר יום השמיני יש בזה הענין דמילה בזמנה. עיי"ש.

מתרחשת בשלמותה*?.

לפי זה מובן ענינו של ,,גר שנתגייר בין פסח ראשון לפסת שני וקטן שהגדיל בין שני פסחים", שהעובדה שהם ,,חייבין לעשות פסח שני", למרות שלא החסירו את עשיית הפסח, שהרי אין הוא בא רק כדי להשלים את המחסור של העבר, אלא הוא יוצר חובה בפני עצמה בזמן י"ד באיירא, ולכך שייכים גם הגר והקטן הללו, שהרי במצב שבו הם נמצאים בי"ד אייר הם חייבים במצוות.

ה שת המשמעויות של המושג ,תשלומין"

לפי המוסבר לעיל יש לומר שגם לדעת רבי מהווה פסח שני תשלומין. לביטוי ,,תשלומין" יש שתי משמעויות: א) השלמת מחסור, גרעון. ב) שלימות - למרות שאין חסרון בדבר, בכל זאת נוספת בו שלימות.

וזאת בדומה לביטוי ,,תמימה" בקשר ל,שנה": הגמרא? אומרת, ש,תמימה" היא ,,להביא את חודש העיבור", למרות שגם ללא חודש העיבור היא נקראת שנהי, בכל זאת חסר בה.

וכך אומרים גם לגבי עבודת בית

8 ערכין לא, א.

הערות

  1. 1. *) נקט מי שהי" טמא מי שה" בדרך רחוקה המפורשים בקרא. ואף שבחסר לו יש אופנים למטה יותר כמו ,,מי ששגג או נאנס ולא הקריב בראשון" (שאז ,,אם הזיד ולא הקריב בשני חייב כרת") - רמב"ם שם ה"ב, אי"צ לפרטם בפ"ע, כי כ"ז נכלל במש"כ ,,און אפילו לכם אז דאס איז געווען ברצונו" והיינו שזדונו היתה בזה שהי" טמא כר, וכמבואר ברמב"ם שם ה"ד ד,הרי זה מזיד בראשון".
  2. 2. בהעלותך ד שיחות -
  3. 6. התיקון ומילוי בקשתם ,למה נגרע" הוא בשלימות, כי גם להם ניתן ,רגל - זמן פסח".
  4. 7. להעיר מצפע"נ לרמב"ם בתחלתו (ב, טור ב' בסופו). ובהשמטות לשם (הפלאה נד, ב). ועוד.
  5. 9. ראה ר"ן נדרים סג, א. שו"ת נו"ב מהד"ק אה"ע ס"כ. וראה אוה"ת (יהל אור) להצ"צ לתהלים יש, ח (ס"ד, ה).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 46 מאותו ספר נדרים סג, א
  2. לקוטי שיחות 24 מאותו ספר נדרים סג, א
  3. לקוטי שיחות 348 מאותו ספר נדרים סג, א
  4. לקוטי שיחות 547 מאותו ספר נדרים סג, א
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון ה'תשי"א נדרים סג, א
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויקהל, פרשת שקלים, נדרים סג, ריש ע"ב
  7. תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תש"כ. נדרים סג, ב
  8. שולחן ערוך א נדרים סג, א
  9. תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל נדרים סג, א
  10. תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג נדרים סג, סע"א