128

זמן שבו חייבים להקריב קרבן פסח, אם לא הקריבו בי"ד ניסן.

(מי שהקריב את הפסח בראשון איננו צריך להקריב בפסח שני, מפני שקיים רק קרבן אחד על יציאת מצרים).

ולפיכך, באימרה ,פסח שני ענינו הוא, שאין דבר אבוד" אין הכוונה רק לכך ש,תמיד אפשר לתקן" דבר שכבר הפסידו ומשלימים אותו באופן כללי, אלאי? לכך שהדבר נעשה בדיוק בכל פרטיו?, הפעולה

4) ואולי מרמזו בכפל הלשון: ,מען קען אַלעמאֶל פּאַריכטען אפילו מי שהי" טמא, מי שהי' בדרך רחוקה. און אפילו לכם דאֶס איז געווען ברצונו, פונדעסטוועגן קען מען מתקן זיין (=תמיד ניתן לתקן, אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה. ואפילו לכם שזה היה ברצונו, בכל זאת ניתן לתקן)". דלכאורה ,פונדעסטוועגן .. מתקן זיין" מיותר.

וי"ל שב' ענינים בזה: ,עס איז ניטאָ קיין פּאַרפאֶלען מען קען אַלעַמאֶל פאריכטען (אין אבוד! תמיד ניתן לתקן)", הכוונה לתשלומין מלי שלימות. והמשך הלשון מדובר בזה שהי' חסך* (וכפשטות הלשון ,אפילו מי שהי' טמא כו" .. ברצונו") שגם זה ,,קען מען מתקן זיין".

5 ולהעיר ממשנ"ת בלקו"ש [המתורגם] ח"ג (ע' 239 ואילך) בנוגע למילה, דלדעת הרמב"ם ותוס' גם כשמל אחר יום השמיני יש בזה הענין דמילה בזמנה. עיי"ש.

מתרחשת בשלמותה*?.

לפי זה מובן ענינו של ,,גר שנתגייר בין פסח ראשון לפסת שני וקטן שהגדיל בין שני פסחים", שהעובדה שהם ,,חייבין לעשות פסח שני", למרות שלא החסירו את עשיית הפסח, שהרי אין הוא בא רק כדי להשלים את המחסור של העבר, אלא הוא יוצר חובה בפני עצמה בזמן י"ד באיירא, ולכך שייכים גם הגר והקטן הללו, שהרי במצב שבו הם נמצאים בי"ד אייר הם חייבים במצוות.

ה שת המשמעויות של המושג ,תשלומין"

לפי המוסבר לעיל יש לומר שגם לדעת רבי מהווה פסח שני תשלומין. לביטוי ,,תשלומין" יש שתי משמעויות: א) השלמת מחסור, גרעון. ב) שלימות - למרות שאין חסרון בדבר, בכל זאת נוספת בו שלימות.

וזאת בדומה לביטוי ,,תמימה" בקשר ל,שנה": הגמרא? אומרת, ש,תמימה" היא ,,להביא את חודש העיבור", למרות שגם ללא חודש העיבור היא נקראת שנהי, בכל זאת חסר בה.

וכך אומרים גם לגבי עבודת בית

8 ערכין לא, א.