ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז תצוה-ז' אדר שיחה א348

348

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

לקיים את ,,והחי יתן אל לבו" - ,,לפתוח דרכי התשובה" [העובדה שזהו גם יום שמחה איננה מהווה סתירה לענין התשובה - ואדרבה מצאנו שבשמחת בית השואבה ש"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו"*, עוררו לחזור בתשובה ,מי שחטא ישוב וימחול לו"].

לפי זה מובן גם ענינו של ז' אדר. הרי רואים שזהו יום שמחה, שזהו יום זכאי כלדכך, שגרם לכל הנס של פורים, עד כדי כך שזה מביא לכך שכל החודש נעשה זמן של מרבין בשמחה, ולפיכך מובן שהתענית של ז' באדר, בגלל מות משה רבנו, איננה מפני שזהו יום חייב, אלא ,,לפתוח בדרכי התשובה". והעובדה שביום זה נולד, אף מסייעת לכך שהתשובה תהיה באופן נעלה יותר וטוב יותר, מתוך שמחה" בדיוק כשם שאת כל המצוות יש לקיים מתוך שמחה?.

וזאת כדברי רש"י בקשר לנס פורים ,כדאי הוא יום הלידה שיכפר על המיתה", כלומר, שגם יום המיתה נגרם כתוצאה מיום הלידה.

ח. מרבין בשמחה גם בשנה מעוברת

לפי זה יובן בנוגע לשנה מעוברת: הרי לפי ה,,מגן אברהם" תענית ז' אדר היא באדר ראשון, ומכך מובן שגם ענין

תצוה - ז' אדר שיחות ₪3

השמחה, היות יום זה יום זכאי מפני לידת משה, גם הוא בז' אדר ראשון (כפי שצויין לעיל, שהקדוש-ברוך-הוא יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום)%.

יוצא אפוא מכל זה, שגם משנכנס אדר ראשון צריך להתקיים הענין של ,מרבין בשמחה"*, לפי ההסבר שהובא לעיל על דברי רש"י, כיוון שבחודש זה% יש יום זכאי, ז' אדר, שהוא גרם לימי ניסים לישראל פורים ופסח",

הערות

9. סוכה נא, א (במשנה).
0. שם נג, רע"א.
1. ראה אגה"ת פי"א. ובכ"מ.
2. ראה רמב"ם סוף הלכות לולב. תניא פכ"ו. ובכ"מ.
3. וגם: הרי הקב"ה מקדים רפואה למכה (ראה מגילה שם) וכדאי הוא יום הלידה שיכפר על המיתה (כפרש"י מגילה שם) שלכן גם יום זכאי דלידה מובן ש(ענינו) הוא באדר א'.
6. וע"פ הנ"ל דיום ז' אדר הוא בעצם יום זכאי כו' (שהביא להניסים), י"ל שזהו כמו שנעשה לו נס באדר בשנה פשוטה וקבל עליו לעשותו יום שמחה בכל שנה - שיעשה אותו באדר ראשון (י"א במג"א סתרפ"ו סק"ה. וכן פסוק בפר"ח או"ח סו"ס תרצ"ז), ולהעיר מהוכחת התרומת הדשן שם (הובא במג"א סי' תקס"ח סק"כ) בתענית יום שמת בו אביו שהוא באדר א' מדאמרינן בגמרא מגילה ה ב. עיי"ש.
7. ולפי הנ"ל י"ל דאין שייך בזה הסברא ,,אקדומי פורענותא לא מקדימין" ועושין בשני (ראה שו"ת חת"ס שם סי' קסג), כיון שהוא יום שמחה וגם התענית אינו מחמת צער וכו' כנ"ל.
4. ולא כמ"ש בשאילת יעב"ץ שם ח"ב.
5. ולהעיר דאדר ראשון נקרא אדר סתם לענין שטרות ונדרים משא"כ אדר ב' (דעת ר"י בנדרים סג, א. וכ"ה להלכה טור או"ח סי' תכח. רמ"א שם סתכ"ז. טושו"ע חו"מ סי' מג סכ"ח).
6. ולהעיר מירושלמי מגילה פ"א ה"ה (הובא בשו"ת חת"ס שם) אותה השנה היתה מעוברת וא"כ הנס הי' באד"ר. וגם לפי פירוש החת"ס שם שהי' מובן שראוי להתעבר ונמלכו ב"ד ולא עברוהו להאי שתא (וראה עד"ז ביערות דבש ח"ב דרשה ב' (צד, ג) מירושלמי, דגזירת המן הי' על אדר ראשון כו', ומרדכי צוה כו'), הרי ע"פ הנ"ל

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.