106

ובאופן זה ניכר שבקרבן פסח זה נוצר הענין של ציבור, ולכן הוא דוחה שבת.

ג. קרבן פסח - כולל גדרי קרבן יחיד וקרבן ציבור בצוותא

למרות שהפסח במדבר, ופסח דורות, נכללים בגדר של קרבן ציבור, אין הוא קרבן ציבור בכל הפרטים. להיפך: בעיקרו ובמהותו הוא קרבן יחיד - כל אחד מבני החבורה חייב להביא קרבן נפרד מממונו שלו, ולא מממון הציבור אשר בלשכה. כן יש בו אכילת בעלים, ויותר מכך: קרבן פסח ,לא בא מתחילתו אלא לאכילה", ו,אינו נאכל אלא למנויו"*, ועוד, וכל אלה הם אפיונים של קרבן יחיד -

אלא שבנוסף לכך הוא גם בגדר קרבן ציבור כי הוא ,,אתי בכנופיא", ונשחט ,,בג' כתות"< - קבוצות'*.

כלומר, קרבן פסח כולל הן ענינים של ,,קרבן יחיד" והן של ,,קרבן ציבור". ויותר מכך: אין הוא כוללם כענינים נפרדים, אלא בעניני ה,יחיד" קיימים גם עניני הציבור, ומצד שני - ב,,ציבור" שבו נכלל גם ה,יחיד".

כאמור, קרבן הפסח מובא מממונו של היחיד והוא ,,לא בא מתחילתו אלא

בהעלותך ג

לאכילה", ואינו נאכל אלא למנוייה, ולכן כל מנין זקוק לקרבן נפרד, אך כל זאת צריך להיעשות בכנופיא - כל ישראל ביחד.

ומצד שני: למרות שהקריבו את קרבן פסח ב,כתות" ו,קהל עדת", לא נעשה הדבר בקבוצה אחת, אלא דוקא ,,בג' כתות", ולפחות מפני הספק כל אחת מהן - שלוש פעמים ,,קהל"*.

ד סלע המחלוקת: האם היחיד או הציבור מבריע!ו

לפי האמור לעיל ניתן להסביר גם את הדיון שבין בני בתירא לבין הלל לגבי השאלה אם קרבן פסח דוחה שבת: כיון שבקרבן פסח ישנן שתי ההגדרות - הן של קרבן יחיד והן של קרבן ציבור, יש לדון איזו מהן עיקרית ומכריעה - ענין ה,יחיד" שבו, שאז און הוא דוחה שבת, או ענין ה,ציבור" שבו, שאז בכחו לדחות שבת.

הוכחה נוספת להסבר זה ניתן למצוא מדברי הספרי:* על הפסוק ,ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו", ששם נאמר, שגם רבי יאשיה ורבי יונתן חלוקים בדעותיהם בנושא זה, אם קרבן פסה דוחה שבת: רבי יאשיה לומד מ,,במועדו" שקרבן פסח דוחה שבת, כדעת הלל, ורבי יונתן אומר ,,ממשמע הזה עדיין לא שמענו", שאין להסיק