177
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
זאת הלכה בעבודה של יום"הכיפורים, אלא הלכה לגבי הכהן הגדול, לגבי דרגתו ביום"הכיפורים.
4 יש קשר בין תחילת המסכת לסופה
כידוע'י, יש קשר בין תחלת מסכת לבין סופה, ולכן נוהגים - ב,,הדרן" - למצוא תוכן משותף בין סיום המסכת לתחילתה.
וכך גם בענינינו: לענין של ,ביתו זו אשתו" הכלול במשנה הראשונה של מסכת יומא יש קשר עם המשנה האחרונה שבמסכת?: ,אמר רבי עקיבא' אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין מי"3 מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר*י* וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר% מקוה ישראל ה** מה מקוה מטהר את
הטמאים אף הקדוש-ברוך-הוא מטהר את ישראל".
כדי להבין את הקשר, יש לעמוד תחילה על מספר שאלות המתעוררות על דברי רבי עקיבא, והן:
א) לכאורה, מהו חידושו של רבי עקיבא? הן זהו דבר מובן - מאליו, שרק הקדועדברוך-הוא הוא המטהר את ישראל מחטאיהם, כמפורש במספר פסוקים בתנ"ךו?
במיוחד קשה הדבר, שהרי בדיוק לפני מאמרו של רבי עקיבא כתוב במשנה: ,,דרש ראב"ע: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" עבירות שבין אדם למקום יום"הכיפורים מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו", ומכך שנאמר כאן שהטהרה ביום הכיפורים היא ,,לפני ה'" מובן שהכפרה באה מאת הקדוש-ברוך-הוא, ומה מוסיפים דברי רבי עקיבא על דברי ראב"ע?
ב) הדבר תמוה אף יותר: לשם מה צריך רבי עקיבא להביא, כהוכחה לכך שהקדוש-ברוך-הוא מטהר את ישראל, פסוק מן הנביאים, והוא אינו מסתפק בפסוק מיחזקאל אלא מביא כהוכחה שניה*י פסוק מירמיהו, בעוד אשר זהו פסוק מפורש בחומש, כמובא בדברי ראב"ע, ,... יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"?
ואדרבה: דוקא בפסוק זה מפורשים שני הפרטים הנידונים במאמרו של
הערות
- 1. ראה לעיל ע' 144 שוה"ג להערה 31. לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 332 ובהערות שם. וש"נ.
- 2. פה, ב.
- 3. ולהעיר משייכות המיוחדת של ר"ע ל,ביתו זו אשתו", כמסופר בדחז"ל (כתובות סג, א) דר"ע תלה לימוד התורה שלו [שהי" באופן נעלה ביותר, (וראה מנחות (כט, ב) דמשה ,לא הי יודע וכו'"), עד ש,כולהו אליבא דר"ע" (סנהדרין פו, א)] באשתו - ,שלי ושלכם שלה הוא".
- 33. כ"ה במשנה שלפנינו בש"ס ובמשניות. ובירושלמי, רי"ף וע"י שם - ומי. וראה שינויי נוסחאות במשניות שם.
- 4. יחזקאל לו, כה.
- 5. ירמי' יז, יג.
- 6. במשניות ליתא תיבת ,ה'". והוא כהפסוק בירמי' יד, ח. וראה על הגליון בש"ס שם שמציין דבירושלמי, וברי"ף ובע"י הוא כבפנים. וכ"ה באוה"ת יוהכ"פ ע' א'תקעו. וראה שינויי נוסחאות במשניות שם.
- 8. אחרי א שיחות 19
- 7. פרשתנו טז, ל.
- 8. כדלקמן בקושיא הג'.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד לקו"ש חי"ז ע' 177
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז לקו"ש חי"ז ע' 177
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.