א

סימן רכג

חשבון כל הטבעות הנזכרים בתורה ובש"ס ופוסקים מטבעות הנזכרים בתורה הק' אלו הם וזה חשבונם ככר הוא שלשת אלפים שקל (רש"י פקודי ונ"ל שאינו מטבע כ"א משקלו כך שקלי') שקל הוא ב' בקעים כי בקע הוא מחצית השקל. השקל הוא עשרים גרה:

כל כסף סתם האמור בתורה הוא סלע. (בכורות דף נ' ע"א) א' רבי חנינא ובקצוב בתורה כמו חמישים כסף וכיוצא מיירי בסלע צורי ובאינו קצוב אין הכרע כלל. ובשל דבריהם כמו התוקע לחבירו נותן לו סלע מיירי בסלע מדינה. עוד שם ע"ב א' רב אסי בנביאים ליטרין בכתובים קנטרין לבר משל אברהם לעפרון שנאמר עובר לסוחר ע"ש. וע' פירש"י בחומש:

מטבעות הנזכרים בגמרא. מנה ד' דינרי זהב. דינר זהב הוא ששה סלעים של צורי ורבע דהיינו כ"ה דינר כסף (סלע הוא השקל הנ"ל הנז' בתורה. מפורש בכמה מקומות במשנה וגמרא ופשוט והוא אונקיא של כסף כ"כ הט"ז ביו"ד סי' ש"ה סק"א. ומ"ש הטור ביו"ד סי' רמ"ט לענין חיוב צדקה שלישית השקל שהוא שתות אונקיא זהו לדעת רש"י לענין פה"ב שחמשה שקלים הם ב' אונקיא וחצי כמ"ש הב"י שם וכן מבואר ברש"י על חומש פ' משפטים גבי ל' שקלים של עבד שהשקל הוא חצי אונקיא (הובא בתוס' בכורות ד' מ"ט ע"ב ומשמע מלשון רש"י ותוס' שם שהוא משקל ואיננו מטבע) אבל לדעת הגאונים לענין פה"ב דקיי"ל כוותי' שם ביו"ד סי' ש"ה שה' שקלים הם ב' זהו' ריינעש והוא ה' זהו' פולעש כמ"ש הש"ך וט"ז שם והוא ג"כ ה' אונקיות ט"ז שם וע' ש"ך סי' רמ"ט סק"ד מזה נמצא דהסלע והאונקיא שיעור א'):

סלע הוא ד' דינרי כסף. דינר כסף הוא ב' סלע מדינה (וע' רמב"ם לענין כתובה מבואר דסלע צורי הוא כסף צרוף ונקי וסלע מדינה משקלו שוה לצורי אבל יש בו ז' חלקי' פסולת וסיגי' וא' כסף) והסלע מדינה הוא ד' זוזי מדינה. ובלשון המשנה רגיל לקרותו זוזי ובלשון הגמרא פשיטי (תוס' בכורות דמ"ט) וסלע מדינה נק' לפעמים ג"כ בגמרא אסתרי או טרעפיק הנז' בכתובות (דס"ג) ובגיטין (דמ"ה ע"ב) לענין ספרים:

סלע מדינה הוא ג' מעין (מעה הוא גרה כדמתרגמינן על גרה מעין. וזהו לפי חשבונינו שהשקל האמור בתורה דהיינו סלע צורי הוא ד' דינרין והדינר ששה מעין יעלה כ"ד מעין לשקל והוא לבתר דאוסיפו על השקל שתות מלבר כי מעיקרא הי' עשרים גרה השקל כמ"ש רש"י בפי' החומש כי תשא (והוא מאמ' רבא בבכורות ד"נ ע"א) שהשקל הי' ג' דינרי' ושליש) ומעה הוא המטבע שהי' בזמן הגמרא ולא הי' בימי משה רבע"ה אע"פ דמתרגמינן על גרה מעין פירושו משקלה הי' שוה למעין שנעשי' אח"כ (תוס' שם ד"נ ד"ה כל הכסף):

מעה ב' פונדיון. פונדיון ב' איסרין (איסר משקל ד' שעורות) איסר שמונה פרוטות. דנקא הנז' בגמרא אינו מטבע רק הוא שתות מאיזה מטבע ומשתנה לפי המקום שהוזכר בו ע' גמרא שבת (דל"ה) לענין בה"ש פלגא דדנקא וברש"י שם ד"ה פלגא. (ע' תוס' בכורות ד"נ שבימיהם הי' שוה דינר זהב כשנים עשר של כסף אם משקלן שוה ממעלת הזהב על הכסף והא דדינר זהב הוא כ"ה דינרי כסף הוא לפי שהי' משקלו פי שנים כשל כסף וא' היה להכריע ע"ש. ובזמנינו אלו הזהב שוה ט"ז פעמים ככסף נקי מטבע על מטבע וע' תוס' ב"מ דף (מ"ד ע"ב):

מטבעות הנז' בפוסקים וחשבונם רייחעש טאלער הוא זהב ריינעש וחמישית. זהוב ריינעש הוא ב' זהובים פולעש וחצי. נמצא דהרייחעש טאלער הוא ג' זהו' פולעש (ע' ש"ך וט"ז רס"י ש"ה וש"ך סי' רמ"ט בשם הגהש"ד) זהוב פולעש הוא השקל והסלע שאמרנו לעיל (מבואר בש"ך וט"ז שם) זהוב פולעש הוא ד' דרייער (כי הדרייער הוא הדינר כסף שזכרנו לעיל) דרייער הוא א' דרהם וחצי. (שנז' בשו"ע מקומות הנ"ל) והוא משקל א' אדום זהב כמ"ש באה"ג סי' ש"ה. ולפ"ז בפה"ב סגי במשקל שלשים אדומים אך בהג"מ הובא בד"מ סי' זה כ' מ"ח שעורים והוא משקל דוקאט וא"כ צריך משקל דוקאטין כאן בפה"ב ע"ש. ומשמע שהוא אדום זהו' ע' ש"ך סי' רצ"ד ס"ק ט"ו שמצא בס' שה"ק בשם רע"ס שמעה הוא משקל דרה"ם ובס' יוסיפון שמשקל דרהם הוא קוינט והוא צ"ו שעורות נמצא משקלו ששה מעין ע"ש. ולדעתי זהו אדכרמוני זהב שבס' עזרא ויעלה לחשבון ב' אדומי' להג"מ הנ"ל ולבאה"ג לאדום וחצי. אבל הדראה"ם הנמצא כעת באפטייק בזמנינו גדול מזה מעט כי הוא פחות מזאלאטניק בחלק ט"ו כידוע. ולפי חשבון הט"ז בסי' ש"ה ק"ך מעין הוא משקל ה' לוט ורביעי והוא ט"ו זלאטניק וג' רביעי זלאטניק נמצא עולה במשקל הזלאטניק קכ"א שעורות לי"ט חלקי' מן כ"א ולפ"ז יעלה לדרהם שלנו קי"ג ומ"ט חלקי ס"ג שעורות ולעיל ביוסיפון מבואר שהוא צ"ו שעורות. דרה"ם הוא ב' גדולי' שלהם (שהוא ל"ו בר"ט כמ"ש הש"ך בשם הגש"ד סי' ש"ה. ומטבע קטנה הנז' בשו"ע סי' של"א הוא א' וחצי בגדול שלהם. ומטבע אשפירו עיטומאנ"י הנז' בסי' של"א סעיף קל"ד ורצ"ד שהוא מעה הוא ב' בגדול זה):

גדול הוא ב' גדולי' וחצי שלנו שהוא שלשי' בזהו' פולעש (ולזה הגדול כיון הש"ך סי' רמ"ט סק"ד וז"ל וא"כ חיוב הצדקה הוא עשרה גדולי' וזהו שלישי' השקל. ואלו גדולי' שלהם היינו חצי דרהם הוא רק י"ב בשקל כי שקל או סלע הוא שליש ר"ט (ש"ך שם ובסי' ש"ה בשם הגש"ד) וא"כ חיוב הצדקה הוא רק ד' גדולי' ההם והוא עשרה גדולי' שלנו):

ה' גדולים שלנו הוא ששה עשר ווינער הנז' באחרוני' לענין שיעור פרוטה ויש לו עוד שם אחר פעניק ליטועש והוא איסר הנז' בגמרא (ועוד הי' אצלם מטבע חצי מזה נק' חצי ווינער והוא ד' פרוטו' כי ווינער הוא איסר. וזה שהקשה הש"ך ביו"ד סי' רצ"ד ס"ו ע"ש תירוצו כי משקל השעורה איננו מטבע ע"ש):

מטבעות הנהוג בזמנינו אלו וחשבונם. רובל סיג הוא עשרה זהובי' סיג. טינפעק שלנו או זהו' פולעש הוא ששה זהו' סיג זהו' סיג' הוא חמשה גראשין מ"נ. גראשען הוא ב' קאפקעש. קאפיקע ב' דענישקעת. דענישקע ב' פאלושקעת. פאלושקע ב' שילינגער הפחותה שבמטבעות נחושת שהי' לנו מעט מקודם מיוקר המעות וזול הסחורות שהיה אז היה נחשב גם השלינגער לדבר מה. טאלער פרייס הוא ששה זהו' פולעש הנ"ל. ונ"ל שאותו זהו' פולעש שהי' בימי הש"ך וט"ז שהי' ל' גדולים כמשנת"ל הוא ג"כ הזהו' פולעש כעת שהוא ל' גראשין וע"כ רגיל בפי ההמון לקרות הגראשין גדולים וגם ידוע שאין אצלינו כעת מטבע פחותה כפרוטה ולחשבון זה א"ש כי לא יהי' הפרוטה רק ה' שמינית שילינגער כמו שאבאר וכן שמעתי ממו"ר הר"י בר"א ז"ל (וכמדומה לי שא' ששמע זאת מפי אדמו"ר ז"ל) שהפרוטה הוא פחות משמינית קאפקעש והוא מכוון למ"ש:

ומכל זה משמע לי שהזהו' פולעש הנהוג עתה הוא הזהו' פולעש שהי' בימי הש"ך וט"ז והגראשען דכעת הוא הגדול שהי' בימי הש"ך וכנ"ל:

ועל כן על כל דברינו אלה אם כן הדבר נבואה לחשבון לצרף כל המטבעות יחד הנז' בתוה"ק עד מטבעות הנז' באחרוני' ולבאר אותם כמה הם במטבעות הנהוג בזמנינו. הנה ככר כסף הוא י"ח מאות רובל שלנו (ולדעתי הוא משקל ק"ך מנה ולא מטבע וכנ"ל) מנה הוא ט"ו רובל שלנו סיג. דינר זהב הוא ג' רובל סיג ע"ה קטני'. רייחעש טאלער הוא א' רובל ח' זהובי' מ"נ. זהו' ריינעש הוא א' רובל וחצי. שקל הנזכר בתורה או סלע צורי הנז' בגמרא הוא הזהו' פולעש שהזכירו אחרוני' והוא ששה זהו' מ"נ. בקע או מחצית השקל הוא ג' זהובי'. דינר כסף או זוזי צורי הוא הדרייער הנז' באחרונים כי הוא ג' גדולים שלהם והוא א' זהו' וחצי מ"נ. דרהם הוא א' זהו'. סלע מדינה (שמינית שבסלע צורי) או אסתרי פשיטי הנז' בחולין ד' מ"ד (ע' רש"י שם איסתרי סתם הוא סלע צורי אסתרי פשיטי סלע מדינה. או טרעפיק (הנז' בכתובות דף ס"ג ובגיטין דף מ"ה וע"ש רש"י שהוא פלגא דזוזי צורי היינו סלע מדינה ושם בגמרא נז' סתם אסתרי וצ"ע על רש"י דחולין) הוא שבעה קאפעקעת וחצי:

הגדול שבימיהם הוא ה' קאפעקעת. קטעא הוא ג' קאפעקעת וג' פאלושקעת. גרה או מעה הוא אשפירו טיטומאנ"י שהוזכר באחרוני' הוא ב' קאפעקעת וחצי. גדול האחרון (הנז' בש"ך סי' רמ"ט שהוא א' משלישי' זהו' פולעש וכנ"ל) הוא גראשען אצלינו. זוזי מדינה (שמינית מדינר כסף) הוא א' קאפעקע וז' שילינגער. פונדיון הוא א' קאפעקע ופאלושקע. איסר האיטאלקי הוא פעניק ליטוועש או ווינער שהוזכר באחרוני' כנ"ל הוא א' דענישקע ושילינגער. חצי ווינער הוא א' פאלושקע וחצי שילינגער. א' שילינגער ורבע הוא משקל שעורה כסף. ה' שמינית שילינגער הוא פשיטה:

קנטער הוא משקל מאה סלעים. ליטרין משקל מנה שהוא כ"ה סלעין ולחשבון הט"ז לענין פה"ב משקל ליטרא יעלה כ"ו לוט ורבע ואינו ליט' שלנו שהוא ל"ב לוט. סיימנו חשבון המטבעות:

והנה לפ"ז בכתובת בתולה אפילו להאו' שהוא נ' סלעי צורי א"צ ליתן כעת רק ל' רו"ס אך בזה פסק רמ"א באה"ע סי' ס"ו שהכל לפי המקום כל כמה שמחמת זה לא יהי' קל בעיניו לגרשה ע"ש בב"ח ובב"ש. אבל בפה"ב סגי אפי' לדידן בה' זהו' פולעש שהוא לפי הנ"ל ג' רובל סי"ג ע' ש"ך סי' ש"ה. אבל הפרישה וט"ז העלו שצריך להיות שוה דווקא כמשקל ק"ך מעין והוא ה' לוט ורביעי ע"ש. ולפ"ז אם יהדר ליתן בכסף מטבע ולא בשוה כסף יהי' ערך ט"ו רובל סי"ג. (אך אדמו"ר בסי' שלו הצריך דווקא שמונה לוט' פיין זילבער וכוונתו וטעמו נעלמת מאתי. ועתה שקלתי אל"ף תתק"ך שעורי' בינוני' ולא הי' רק ערך ד' לוט וחצי שלנו) ע' סמ"ע סי' פ"ח מצריך גם בפרוטה שיהי' שוה ממון דבר מה (ואפשר דווקא בפה"ב הצריכו שיהי' משקלם דווקא כמשקל המטבע של ה' סלעים מדכתיב חמשה שקלים בשקל הקודש) וע"כ מוכרח לומר שבימיהם הי' המטבע בזול כיון שהסלע הוא הזהב פולעש ולפי הנ"ל משקל הסלע יותר מן לוט והזהו' פולעש שלנו יהי' ערך ה' בלוט. ועוד ראי' דמבואר בש"ע סי' מ"ח דרחב סלע הוא שליש טפח וע"ש פר"ח שכ' דלדעת רש"י ור"נ יהי' רחב שני שלישי טפח ע"ש ודוחק לומר שהי' דק מאד מאד (ממחלוקת זו דרש"י ותוס' מוכח שבזמנם כבר לא הי' נמצאים הסלעי' דלא שייך לפלוגי בחוש הראות) אך בדוחק אפשר לומר דלדעת התוס' קאי על סלע שהוא מחצה מזה הסלע והוא כי סלע שבגליל הי' רק ב' דינרין מחצה מסלע דיהודה כמבואר במסכת תרומות (הובא ברא"ש גיד הנשה) עשרה זוז ביהודה שהן ה' סלעים בגליל וע"כ הנ"מ בהסלעי' ולא בזוזי' כי שם בירושלמי מבואר שבליט' הוא מאה זוז והליט' הוא כ"ה סלעים ע"ש. וגם באיסר אמרו לשער בגרגרת סי' ל"ד וע"ש בש"ך בשם הראשונים שהוא גדול יותר מגרגרת של עוף ומשמע לי פשוט שהוא של כסף. ולפי חשבונינו שהוא רק ערך קאפעקע ופחות מזה וכעת קאפעקע כסף שהוא בחשבון ד' קטנים מ"נ ג"כ קטן מן גרגרת של עוף. ועוד ראי' שהרי הרמב"ם בפי' המשנה עדיות פ"א מ"ב כ' ששקל רביעית חיטים והוא כ"א כספי' הנק' דרה"ם ע"ש ולחשבונינו יעלה ערך ג' זהו' וחצי והוא רק ערך לוט. ומשא שעורים קלי' מחטים בערך שליש. ומצינו בגמרא משא אדם בינוני הוא ת"פ רביעו' שעורים ולפ"ז יהי' רק עשרה ליט' והיתכן. וגם בסוף משנה ז' מסיק דשיעור חלה הוא תק"ך דרה"ם קמח ע"ש. וידוע דשיעור חלה ערך ג' ליט' אצלינו ועולה ה' דרהם ורביע לוט. ורביעית שהוא כ"א דרה"ם כנ"ל הוא ד' לוט בחטים. ובשעורים כ"א דרה"ם יעלה ב' לוט וב' שליש ות"פ רביעית יעלה פוד שלנו ואפשר זהו משא אדם בינוני דרך הילוכו. מכל הנ"ל משמע שנתייקר המטבע אצלינו כדמצינו עלי' וירידה במטבעות ע' פ' איזהו נשך שער בינוני מאה בדנקי. אך כיון שהפרוטה נחשב אצלם לענין קדושין וש"ד לשוה כסף ע"כ מוכרח לומר להיפך שבימיהם הי' הסחורה בזול לנגד המטבע. וכמ"ש הסמ"ע סי' פ"ח וצ"ע. ואולי בימי החכמים שנחשב אצלם הפרוטה ג"כ כבר נתייקר המטבע ובימי האחרוני' הוזלו כבר עוד הפעם כמקדם א"כ לא סגי בפרוטה במקום הצריך שוה כסף וע"כ בפה"ב לא סגי בה' זהו' פולעש שהוא ה' סלעים כנ"ל מהשתלשלות המטבעות כי זהו רק בעת יוקר המטבעות קנו בעד כסף מטבע כ"ה זהו' פולעש כמו שקנו מקדם בעד ה' סלעים שמשקלו הרבה יותר כנ"ל אבל בימי האחרונים שנעשה כמקדם כנ"ל צריך דווקא משקל ה' סלעים כו' (ויתורץ קושי' הש"ך סי' ש"ה על הסמ"ע סי' פ"ח בטוב):

ודע דכל השיעורים האלו אינו מוכרח ליתן במטבע או בכסף דווקא רק אפי' בשוה כסף (בכורות ד' נ"א) חוץ משטרות עבדי' וקרקעות (משנה שם) ומ"ש בכמה מקומות כסף צרוף פיין זילבער הכוונה שוה משקל כך כסף צרוף. וכן בקדושין אפי' בשוה פרוטה רק עכשיו החמירו שיהי' שוה כסף וכנ"ל בשם סמ"ע. ומה שנהגו עכשיו לקדש בטבעת הוא רק עפ"י קבלה בסוד מ"ם סתומה דלמרבה המשרה כמ"ש הלבוש סי' ס"ה בשם התיקוני זוהר ע"ש:

הלכות בכור בהמה טהורה