989

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

200 לקוטי

מרומז בציווי זה שלילת העבודה של רצוא ללא שוב?

ולהבין זאת יש להקדים: איך שייך בכלל להיות במצב של "שוב" תוך כדי אחיזה בדרגא כה נעלית של "רצוא"? עבודת הרצוא (ככל עבודה) הרי צריכה להיות באמת. כאשר הוא נמצא בעבודת הרצוא, נדרשת ממנו שאהבתו להקב"ה תהיה "בכל מאדך" (ש"מאד" פירושו, ללא הגבלה), שיצא נמכל הגבלותיו. שכן כל זמן שיש לו עדיין אחיזה וקשר עם ההגבלה של "כלים" (שכל וכיו"ב), אין זה "בכל מאדך". וכאשר הוא עומד ברצוא ללא כל הגבלות, כיצד יכול להזהר מכלות הנפש, אלא אדרבה, שיהיה אצלו המצב של שוב?

ידוע בזה, שהזהירות צריכה להיות מיד בתחילת הרצוא. אם קירובו לאלקות בתנועה של רצוא באה לא משום שדורש טובתו. שלו, משום שיודע שקרבת אלקים לי טוב, אלא שהרצוא בא אצלו הוא כדי למלא את רצון העליון, את ציווי הקב"ה "ואהבת גו' בכל מאדך", הרי מאחר שהוא מתכוון לבצע לא את רצתו אלא את רצון העלין, וויודע שהכוונה העליונה בבריאת העולם היא שיהיה לו קיום, "לא תהו בראה לשבת יצרה"? - במילא נקבע אצלו הרצוא

מלכתחילה באופן כזה, שלאחר הרצוא יהיה בתנועה של שוב.

לפי זה גם יובן המסופר בגמראפ9': "ארבעה נכנסו לפרדס כו' בן עזאי הציץ ומת כו' בן זומא הציץ כו' ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום". לכאורה, ההבדל בין ר' עקיבא ואחרים הרי התבטא רק ביציאה מהפרדס, שר' עקיבא "יצא בשלום", ואילו בכניסה לפרדס לכאורה לא היה כל הבדל ביניהם - ומדוע אם כן, מציינת הגמרא שר' עקיבא "נכנס בשלום"?

אלא שהפירוש הוא: ה"הציץ ומת" של בן עזאי היה ענין של רצוא ללא שוב''. כניסתו ל"פרדס":' היתה באופן של "רצוא" לקב"ה מתוך כלות הנפש ללא "שוב" כלל (ועל דרך זה גם בן זומא)''. ומה שלא היה אצלו השוב, הוא משום שלכתחילה, בשעת כניסה,

הערות

  1. 9. ישעי' מה, יח.
  2. 0. חגיגה יד, ב [ושם (טו, ב) הגי' - עלה בשלום וירד בשלום. אבל כן הוא ב]ירושלמי (חגיגה פ"ב, ה"א) ובעין יעקב.
  3. 1. כי כללות עבודתו הייתה "רצוא" ולכן אמר (יבמות סג, ב) ומה אעשה כו' - ולא עסק בפו"ר, דוגמת שני בני אהרן. וכמו בשני בני אהרן - גם בנוגע לבן עזאי ב' דעות: שלא היו לו בנים, שגם לא נשא אשה (סוטה ד, ב). וראה תוד"ה ברתי' (כתובות סג, א), רמב"ם הל' אישות טו, ג.
  4. 2. אבל לא ההתנהגות עד אז ד"ומה אעשה כן'" - שהרי עסק בתורה (המשכה מלמעלמ"ט, והי" נאה דורש) שלכן "אין בידו - דהעושה כן - עון" (ראה הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ג בקו"א). אלא שבהנהגה דתיקון עצמו - ה"ז הנהגה דרצוא, ולא הנהגה דקיום העולם (עיי"ש בקו"א).
  5. 3. ראה ג"כ ב"ר פ"ב, ד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.

  1. אגרות קודש י'תשעג כתובות סג, א
  2. לקוטי שיחות 177 מאותו ספר כתובות סג, א
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר*, ה'תשכ"ד כתובות סג, א
  4. שו"ת סימן ל כתובות דף ס"ג ע"ב
  5. שו"ת א כתובות דף ס"ג
  6. שוע"ר עם ביאור דברי שלום רמג דין המשכיר שדה ומרחץ לנכרי כתובות סג , א