441

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

7 לקוטי

לעומת זאת המצוות הן ,אברין דמלכא", וכאשר הן יורדות למטה, הן ,מתלבשות" בדברים גשמיים, ואדרבה: זהו כל ענין המצוות - ביצוע של המצוות בדברים תחתונים וגשמיים ועלזידידכך בירורם וזיכוכם. ולכן אפשר באמצעותן להביא לידי הורדת והשראת השפע של עצמות האלקות לתחתונים"ל.

ויקהל ג

יא. ההסבר לקשר ולסדר שבין האמרות שבגמרא

לפי זה מובן גם הקשר שבין שתי האמרות ש,אין אור של גיהנם שולטת" ב,,תלמידי חכמים" ו,בפושעי ישראל" לבין הסוגיה שלפניהן, ומדוע הן מובאות דוקא במסכת חגיגה ולא במסכת עירובין:

משמעות שתי האמרות היא, שיש להתבונן בפרטי הדברים, ואז רואים שאצל יהודים - הן תלמידי חכמים והן פושעי ישראל - העבירות הן רק ציפוי ודבר טפל, והעיקר שבהם הוא טוב וקדושה.

וזה מובא בהמשך לסוגיה. לגבי המזבחות שבמקדש, שהם אינם נטמאים, כיוון שהתבוננות בפרטי הדברים מוכיחה שציפוי המתכות בטל לגבי עיקר המזבח'ל.

וכיוון שבהשראת השכינה במשכן ישנם שני הענינים*, ענין התורה וענין המצוות, לפיכך מביאה הגמרא*

הערות

  1. 1. ,שכל", וגם בלבושים רק במחשבה ודיבור ולא כח התחתון שבאדם - מעשה, כבתניא פכ"ג ופל"ז, ולכן צריך למצות דוקא. וע"ד הנ"ל הערה 44 לענין הארון.
  2. 7. כמבואר בתניא פל"ז. ולהעיר מאוה"ת ואתחנן שם.
  3. 3. ומה שלפעמים מבואר שהמשכת העצמות היא ע"י קיום המצות ופעולת התורה היא שהעצם יהי' בגילוי (ראה לקו"ש ח"ח [המתורגם] ע' 194. לקו"ש ח"ח ע' 353) -
  4. 4. הרי: א) זהו בדרגא התחתונה שבתורה (כפי שהיא בהשתלשלות), אבל ע"י בח" העליונה שבתורה פנימיות אבא שהוא פנימיות עתיק (ראה לקו"ת ס"פ בהעלותך) - נעשית המשכת העצמות. ב) המשכת העצמות היא ע"י מעשה מצות דוקא, לפי שהכוונה ד,נתאווה הקב"ה כו" - שהיא בעצמותו ית', למעלה מטו"ד (כמאמר אדה"ז - המשך תרס"ו בתחילתו) - היא ב,,תחתונים דוקא, ש,אין תחתון למטה ממנו" שמושלל מגילוי אור (ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 21 ואילך), ובאדם גופא - ה,תחתון" שבו - מעשה המצות דוקא (ראה התמים ח"א ע' ל), אלא שהמשכת וגילוי העצמות במצות הוא ע"י התורה, וע"ד המבואר לענין גילוי כח העצמות שנמצא במל' (ובהיש הגשמי) מצד נעוץ תחלתן בסופן, שיש בזה ב' פרטים: א) שהאור מעורר ומגלה כח העצמות שבמל'. ב) המשכת כח העצמות בבחינת מל' היא ע"י האור (ראה המשך תרס"ו ע' תקכח. ד"ה יחיינו תרצ"ד פי"ד. וראה אגה"ק ס"כ (ושם בסופה: גודל מעלת המצות מעשיות). ועוד).
  5. 5. ולהעיר גם מסידור (צח, ג. ביאור למ"ש בלק"א פנ"ב"ג), שהטעם שבלוחות שבארון הי' גילוי
  6. 6. עצמות אוא"ס (שלא ע"י השתלשלות) ,מפני יו"ד הדברות שבלוחות אבן שהן בדברים תחתונים דוקא".
  7. 8. כמבואר כ"ז בארוכה לעיל ע' 329 ואילך (סעיף יא. יג).
  8. 9. להעיר מפרש"י (תצוה כט, מב): ויש מרבותינו .. שמעל מזבח הנחושת הי' הקב"ה מדבר .. וי"א מעל הכפרת.
  9. 0. משא"כ במס' עירובין מכיון שאין המדובר בענין המזבח - המקדש, אי"צ לפרט במקדש הפרטי ת"ח ופושעי ישראל. וי"ל שבפושעי ישראל שם נכללים גם ת"ח, ואין זה בזיון להתורה שלהם, כי אין מפורש הדיבור אודותם, כי נכללו יחד.
  10. 10. ועפ"ז י"ל (ע"ד הרמז עכ"פ) השינוי בהמימרות,

מצוטט ב־4 עמודים

  1. אגרות קודש ה'תקלד לקו"ש חט"ז ע' 441
  2. לקוטי שיחות 332 לקו"ש חט"ז ע' 441
  3. תורת מנחם ערב יום הכיפורים – להתלמידים שיחיו, לפני כל נדרי לקו"ש חט"ז ע' 441
  4. תורת מנחם שיחת יום א' פ' אחרי-קדושים, ב' אייר – תפארת שבתפארת – ה'תשל"ב לקו"ש חט"ז ע' 441

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.