270

וכך בעניננו: בפשטות אין פירוש הש"ך מובן כל"כך: מלשון חז"ל ,נזקקין.... לתובע תחילה", באופן סתמי, נראה, שזהו ענין כללי המתבטא למעשה בכמה סוגים של תביעה"י, ולפי פירוש הש"ך יוצא, שהביטוי למעשה הוא רק בסוג התביעה שבה הנתבע מודה במקצת?

לפי ההסבר הפנימי מובן המאמר, מפני שבעבודה הרוחנית הרי רובם ככולם של הענינים של ,תובע" - ,נתבע" קשורים ל,מודה במקצת".

ג. ה'הודי ,הנתבע" הוא ,מודה במקצת"

ה,,תובע" של היהודי הוא היצר הרע, אשר תחילה הוא מכשילו בחטא ר"ל\', או מביאו למצב של ,חטא" מלשון חסרון?', ואחר-כך הוא ,תובע"'', שכיוון שהוא הכשיל את היהודיי יש ,למוסרו" לרשותו.

על תביעה זו של היצר הרע, היהודי - ה,,נתבע" - רק ,מודה במקצת": אמנם הוא נכשל ר"ל בחטא - ,הכל" - אך הוא אינו שקוע כל-כולו בחטא, אין הוא חוטא במהותו חס-וחלילה, עצם נשמתו

נעלה לגמרי מחטא, כיוון שגם בעת החטא היתה באמנה אתו5'. יתר-על"כן: לא רק מצד עצם הנשמה, אלא גם מצד כוחות הנפש, יש לכל יהודי טוב בתוכו, ואפילו פושעי ישראל מלאין מצוות כרימון*', ומשמעות המושג ,מלאין" הוא כפשוטו: הם מלאים לגמרי (במצוות). כלומר, בכל ענין שמדובר בו, לא תיתכן אצל יהודי מציאות של רע מושלם'' ח"ו.

ענין זה, שכל סוגי היהודים, הן הצדיק אשר ,אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא*' (לפחות בחטא - לשון חסרון''), והן הרשע, אשר גם פושעי ישראל מלאין מצוות כרימון, נכללים בקטגוריה של ,מודה במקצת" - רמוז בפסוק שממנו נלמדת ההלכה על מודה במקצת: ,(על כל דבר פשע...) אשר יאמר כי הוא זה"*:

משמעות הפסוק בעבודה הרוחנית 9