449
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ב) התלמוד הירושלמי מוסיף ,זאב מוכר קדרות".
ג) לכאורה קשה: מה מוסיף ,זאב מוכר קדרות" על ,,שועל חנוני"? הלוא זהו אותו סוג של אומנות (גם חנוני מוכר)?
ד) מהו הקשר בין זאב לבין מוכר קדרות3?
[יש מפרשים' המסבירים, שמכירת קדרות היא אומנות פשוטה ואין המוכר צריך להיות פקח כשועל, כל אחד ראוי לכך, אך מהמשך הענין נראה, שגם אומנות זו של מוכר קדרות קשורה ליתרון של הזאב, כמו הדוגמאות הקודמות ,סבל", ,קייץ", ו,חנוני") הקשורות ליתרון של הארי, הצבי והשועל5].
ד. הקושי על הכפילות בדברי רשב"א
הדברים יובנו ע"י הקדמת הסבר על דיוק בדברי רשב"א: אם בהמשך דבריו הוא מציין בפירוש ,מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא
ויחיד
בצער ואני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין..." - לשם מה הוא כופל ענין זה לפני כן<, באומרו ,והם לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני"?
ההסבר לכך הוא: תכליתם של כל הנבראים בעולם היא - עם ישראל, שהם מטרת כל העולם, הן הצומח, הן בעלי"החיים והן המדבר, כפי שמרחיב על כך הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות<: ,שכל הנמצאים שתחת גלגל הירח נמצאו בשביל האדם לבדו וכל מיני החיות יש מהם למאכלו כצאן ובקר וזולתם, ויש מהם לתועלתו בזולת המאכלים כמו החמור לשאת עליו מה שלא יוכל להוליך בידו והסוסים להגיע בהם מהלך דרך הרחוקה...", וכך גם לגבי אילנות וצמחים?, וכן לגבי מין המדבר, שכדי שיוכל ,האדם השלם" לעסוק בחכמה האלקית ובמעשה הטוב צריך העולם להיות מלא בבני אדם, שידאגו לכל הצרכים הנחוצים לחייו, כדי שיהיה לו הפנאי והאפשרויות ללמוד ולקנות חכמה, כפי שמסביר הרמב"ם בהרחבה.
כלומר, תפקידם של כל הנבראים,
הערות
- 1. מרשב"א קדושין ג, א ד"ה לא לחי', דעז וצבי דומין זל"ז. וראה כלאים פ"א מ"ו. וב,תוס' אנשי שם" שם.
- 3. להעיר מהגירסא (הובאה בשינויי נוסחאות למשניות קידושין) ,זאב גודר גדירות".
- 4. הגהות הרד"ל לקידושין שם.
- 5. בחסדי דוד לתוספתא: ובדוחק אפשר לומר דמוכרי קדירות של חרס שכיח כל שעתא ושעתא להרויח בזה לפי שהם דברים הצריכים תדיר וקלים לישבר והזאב הוא גרגרן וצריך להיות לו מאכל מצוי כל שעה ולכן הי' נאה לו למכור קדירות.
- 5. שיחות
- 6. ועד"ז הוא במשנה שבע"י, ירושלמי ותוספתא. משא"כ במשנה לפנינו בגמ'. ולהעיר מהגירסא בשינויי נוסחאות למשניות שם.
- 7. ראה ברכות ו, סע"ב. סנהדרין לז, סע"א. ובכ"מ.
- 8. ד"ה אחר כן ראה להסתפק.
- 9. ושם: וכל מה שתמצא מן החיות והצמחים שאין להם תועלת מזון ואין בו לפי מחשבתיך שום תועלת דרע שהדבר הוא לחולשת שכלנו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.