413
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לשני חלקים: (א) כל הצומות האלו עתידים ליבטל... (ב) ולא עוד אלא שהם עתידים להיות ימים טובים... - ואינו אומר בקיצור, כנאמר בתוספתא, שעתידים להיות ימים טובים... שמכך מובן מאליו שהצומות יתבטלו?
(ב) מדוע הוא משמיט את המילה ,לישראל" הכתובה בתוספתא? לכאורה תוספת זו הכרחית, כי בפסוק כתוב ,לבית יהודה לששון..." (כיון6 שבתורה מדובר שם בפשטות על תקופת בית שני שאז עדיין ,עשרת השבטים לא שבו") - וצריך להוסיף שבימות המשיח ייהפכו הצומות הללו לימים טובים לכל ישראל?', כולל עשרת השבטים''.
(ג) כיצד קשור לעניננו סיום הפסוק - ,והאמת והשלום אהבו"?
ד. השאלות על דברי הרמב"ם לגבי הפיכת הצומות
ויש לומר, ששתי האחרונות מתרצות זו את זו:
כדי להבהיר שהצומות יהיו ימים טובים לכל ישראל, למרות שבתורה
הקושיות
עשרה בטבת
כתוב ,לבית יהודה", מביא הרמב"ם את סוף הפסוק ,והאמת והשלום אהבו": כיון שלעתיד לבוא יהיה ,שלום" גם בין ,יהודה" ל,יוסף", כדלעיל - ,והאמת והשלום אהבו" - תקיף השמחה של /,בית יהודה" את כל ישראל, כולל עשרת השבטים'י.
אך עדיין אין מובן: מדוע הרמב"ם רומז לכך עלדידי ציטוט המילים ,והאמת והשלום אהבו", ואינו אומר בפירוש, כתוספתא, שימים אלו יהיו ,ימים טובים לישראל"?
ה. ההבדלים ב'ן הרמב"ם ל"טור"
עוד אפשר לשאול:
גם ב,טור""', בסוף הלכות תענית, מובא הענין הנ"ל, אבל בלשון זו: ולעתיד לבוא הקדוש-ברוך-הוא עתיד להפכם לששון ולשמחה דכתיב": והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם .
ולא מובן: מדוע מצטט הרמב"ם את הפסוק מספר זכריה, שנאמר, בפשטות, לגבי תקופת בית שנל2
הערות
- 6. רד"ק שם. וראה מצו"ד שם.
- 7. כמו שפירש בחסדי דוד לתוספתא שם. ולהעיר מפי' מהר"י קרא זכרי' שם: לבית ישראל.
- 8. במצו"ד שם: בני עשרת השבטים הצטערו בימים שאירע להם מקרות רעות והם יתהפכו להם לשמחה - אבל מלשון התוספתא הנ"ל מוכח שהצומות שנזכרו בקרא יהפכו לכל ישראל לששון כו', כבחסדי דוד שם.
- 9. וכן בשו"ע שם - אלא ששם: ולעתיד לבא יהפכם ה' לששון ולשמחה (ומשמיט הכתוב - כדרך המחבר בשו"ע שלו).
- 0. ירמי' לא, יב.
- 1. וראה פס"ר שם: אין שמחה בא אלא בתשעה באב לפי שקבעו אבל בזמן הזה ועתיד לפני הקב"ה לעשותו יו"ט שנאמר והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם. וראה ב"ר ס"פ ויחי.
- 2. אבל ראה לקמן הערה 43.
מצוטט ב־4 עמודים
- לקוטי שיחות 163 לקו"ש חט"ו ע' 413
- לקוטי שיחות 194 לקו"ש חט"ו ע' 413
- לקוטי שיחות 447 לקו"ש חט"ו ע' 413
- תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב לקו"ש חט"ו ע' 413
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.