194

הערות

1. 1. ירושלמי תענית פ"ד ה"ה. פתיחתא דאיכ"ר כג. קה"ר פי"ב, ז. רש"י ירמי' א, יב.
2. 2. א, יא (מהפטרה הראשונה דבין המצרים).
3. 3. ל' רש"י הנ"ל.
4. 4. מעשרות פ"א מ"ד. חולין כה, ב.
5. 5. כ"ה בצפע"נ (שבהערה 7). וברש"י חולין שם "קודם שיהו מרים", וברבינו גרשום שם "שאינן מרים כ"כ". וראה שו"ע אדה"ז או"ח סר"ב ס"ה ד"עיקר אכילתם היא הקליפה ו(היא) אינה מרה". ואכ"מ.
6. 6. כן מפורש ברבינו גרשום חולין שם[ednref_39_*] (ולכאורה זוהי כוונת הצפע"נ (שבהערה הבאה) "ובמתוקים להפך". ע"ש).
7. 7. עה"ת מטות (להפטרת דברי ירמי') ע' ש.
8. 8. שהם מין שקדים (ראה ירושלמי תענית שם, תוד"ה תרנגולת בכורות (ח, א) — הובאו בצפע"נ שם).
9. 9. ולהעיר מחולין שם, דגם שקדים המרים "יכול למתקן ע"י האור", ובשו"ע אדה"ז שם "ונוטעים אותם על דעת כן". וי"ל, שהטעם (הפנימי) שנברא מין זה ד"שקדים המרים" (שמצ"ע אין ראויים לאכילה) — הוא כדי שיהפכו (ע"י עבודה) ממרירו למתקא. ועיין המשך תער"ב ח"ב ע' תתקצא. ולהעיר מצפע"נ שם, הדוגמא משמן שבא ע"י כתישת הזית. ע"ש.
10. 10. ודוקא בזה יש תענוג עוד יותר ממאכל שהוא מלכתחילה ערב ומתוק — עיין תניא פכ"ז (לד, ריש ע"ב).
11. 11. סוף הל' תעניות. וראה בארוכה לקו"ש חט"ו ע' 413 ואילך. [edn_39_*] ) משא"כ ברש"י שם אי' רק "שאין דרך אכילתן בכך" (ועד"ז בפיה"מ להרמב"ם מעשרות וחולין שם "שאינן ראויים לאכילה"). ובפי' מהר"י בן מלכי צדק למעשרות (בש"ס ווילנא) דדין "שקדים המתוקים" הוא "כדין כל הפירות". ואכ"מ.