ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו מקץ שיחה ג361

361

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

אדמו"ר הזקן מסביר ב,תורה אור"?!, ש,בחינת האבות צריך להיות בכל אדם", ,אבל שאר בחינות... כגון השבטים... יש לך אדם שאין בו כלל בחינות ומדריגות אלו", פירוש הדברים הוא'': לא בכל יהודי צריכים להיות כל הענינים המיוחדים שבהם נבדל שבט אחד ממשנהו. אך הענינים הכלליים, שהיו אצל כל השבטים, בהיותם בני האבות, צריכים להיות אצל כל יהודי.

וכך בעניננו: כיון שהטענה ,חולין הוא לנו לשון גנאי" לא היתה של שבט מסויים, אלא של השבטים בכלל, מובן, שענין זה חשוב לכל יהודי:

יהודי צריך לדעת שכל מהותו היא קדושה - הוא ו,חולין" - גשמיות - הם שני עולמות נפרדים, עד כדי כך

שהעיסוק ב,חולין" הוא ,גנאי" בשבילו, וצריך להיות שלול אצלו לגמרי.

והרגשה זו אינה צריכה להיות רק בפנימיותו, אלא גם בגלוי ובאופן שאפילו אומות העולם יבחינו בכך שהוא אינו קשור ל,חולין", כאמור לעיל, שאצל השבטים היה מובן, שהטענה ,חולין הוא לנו" בלבד היא הוכחה מספקת עבור גוי ממצרים, שאצלו לא ייתכן דבר כזה. כלומר, גם הגוי יודע שעניני ,חולין" מופרכים אצלם בדיוק כגניבה אצל אחרים.

מקץ ג

- אמנם, התורה מצוה את ישראל ,ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך"?י, שיהודי יתעסק בימות החול בעניני ,חולין", אך אין הכוונה בכך שהוא ישפיל עצמו לדרגה של ,חולין", אלא להיפך, שהוא יעלה אותם למצב של ,(חולין שנעשה על) טהרת הקודש":י, וזאת על ידי ,כל מעשיך יהיו לשם שמים", ויותר מכך5 - ,בכל דרכיך דעהו"*.

עד שהוא מקדשם ממש, והם נעשים קדשים קלים ואף למעלה מזה - קדשי קדשים".

ה. יהודי יכול להגיע לדרגה זו, כי הוא ,חלק אלוקה..."

יכלתו של היהודי להגיע לדרגה כזו, שאפילו בהתעסקו - ברשות התורה - בדברי ,,חולין" הוא נבדל מהם לחלוטין עד כדי כך שהם ,גנאי" עבורו,

הערות

0. ר"פ וארא.
1. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 11 הערה 9. ח"י ע' 97 (והערות שם).
2. יתרו כ, ט. ואמרו חז"ל ,זה מ"ע" (נסמן בלקו"ש ח"א [המתורגם] ע' 177. חי"א ע' 71. ועוד).
3. חגיגה יט, סע"ב. וש"נ. נת' בתו"א יג, א. סידור קמה, ד ואילך. דרמ"צ ח, א. ועוד. וראה לקו"ש חי"ג ע' 10879 (בפי" ,לא יחל דברו, לא יעשה דבריו חולין" - מטות ל, ג ובפרש").
4. אבות פ"ב מי"ב. רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
5. ראה בארוכה לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 1. ע' 188. ח"י ע' 104
6. משלי ג, ו. רמב"ם וטושו"ע שם. שו"ע אדה"ז סקנ"ו ס"ב. וראה מכ' ז' מ"ח תשל"ז בהערה (נדפס בלקו"ש חט"ו ע' 482).
7. ראה לקו"ת מטות פג, ב. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.