149
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
עשע בה בכל יום חשובה בעיניו לברך עלי' בשמחה יותר מעל כל הנאות שבעולם" **. דמזה משמע שהברכה היא
ווה וב'. וכיה גם בטור וב"ח -- ,שהי'". וזה של"ב ,שהוא" -- אולי מפני דלישני' דקרא נקט : ואהי' (אצלו גו' שעשועים). וראה לקויית במדבר (יח, ג) ואה" כתיב לשון הווה והיינו שצריך להמשיך גילוי והתהוות בחי' השעשועים. :
והביאור י"ל דבאלפיים שנה שקדמה תורה לעולם ע"ז נאמר ואהי' שעשועים יום יום (ראה מדרש תהלים צ, ד. ב"ר פ"ח, ב. תנחומא וישב ד ושיינ. זח'יב קטא, א) ואח"כ ,נסעה ויהדה בסתר המדריגות כו' עד שנתלבשה כו'"" (תניא פ"ד) -- אופן הלימוד בעוהיז, וראה לקויית תזריע (כג, ב ואילך) אופן הלימוד בג"ע וכו'.
*8) בהמ"מ לשו"ע שם נסמן בהתחלת דבריו (,לפי שלא כו'") לרין נדרים שם. אבל סיום הל' ,יותר מעל כל הנאות שבעולם* אינו בר"ן שם, כ"א עד"ז הוא בלבוש כאן (ר"ס מ"ז),
אלא שבלבוש כ' ,(להראות שהתורה חשובה בעיניו) ונהנה ממנו כמו שמברך על כל הנאותיו". ואילו אדה"ז כ' ,לברך עלי' בשמחה יותר מעל כל הנאות שבעולם".
ויייל כי לפי' הלבוש הרי"ז ממש ברכת
הנהנין, והיינו שנהנה כפשוטו מזה שלומד ויודע ומבין (וכמוי"יש בהגהייה שם סיו). אבל לדעת אדה"ז הוא לא גדר הנאה, הנאת הבנת הלימוד, אלא ,שמחה" (שלכן צ"ל הברכה בשמחה כו') מעצם נתינת התורה לישראל וקבלתה. (ולכן מדייק וכותב (לא .כמו ועוד יותר מעל כל הנאותיו", אלא משמיט ,כמו" שבלבוש וכותב) ,יותר מעל כל הנאות שבעולס", ענין שהוא יותר מכל מיני הנאות). וי*ל ההוכחה ע"ז מהא שלכו"ע (ברכות יא, ב) מברכין ברה"ת על מקרא (רמ'ים הל' תפלה פ"ז ה"י. טושו"ע שם ס"יב וכן פסק אדה"ז בס"ב) אף שבתוד שב"כ גם ע"ה מברך ברה"ת .אף שאינו מבין" (ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב הי"בד יג. ושיינ).
והא דעל תושבע"פ באם אינו מבין
האזינ\וב
1-19 על עצם ענין התורה שנתן לנו הקב"ה. ע"ד ברכת הנהנין '.
והנה כתב אדה"ז*י ,נשים מברכות ברכה"ת שהרי חייבות ללמוד מצות שלהן לידע האיך לעשותן והאיך ליזהר מכל ל"ת שהן מוזהרות בהן כאנשים וכו'".
וע"פ הנ"ל. דברכה"ת היא לא מפני
חיוב המצוה של ת"ת (כברכת המצות),
הערות
- 1. אעו מברך -- ייל שהוא מפני דגדר קבלתה -- הוא ע"י ההבנה בה.
- 2. גוסף על זה את"ל שהיא ברה"ג ממש כדמשמע מפי' הלבוש -- ה"ז היפך דעת הרמבין רפ"ח דברכות וז"ל : שלא תקנו ברכה בהנאות שאינן נכנסות לגוף כגון רחיצת מים קרים כו' לא אמרו אלא בדברים הנכנסין בגוף והגוף נהנה מהן כגון אכילה ושתי' וריח נמי דבר הנכנס לגוף וסועד הוא וכאכילה ושתי' דמי. ועד"ז הוא בריטב"א פסחים נד, א. ובשל"יה מס' תענית (ר א): אע"פ שאינן דומות . . והרית הנשמה נהנית בו מ"מ נחייר הוא גם להגוף *.
- 3. [ובס' שיח השדה (להרב מקאזיגלוב) שער ברכת ד' ס"א הביא כהנ"ל ושקו"ט בזה ומקשר זה עם הפלוגתא אם ריחא מילתא היא א"ל, ומביא גם בשם ,ס' מלכיאל והוא מקדמון* דריח רק הנשמה נהנית ממנו].
- 0. ראה מנ"ח (שם): ,מה"ת לומר.. איזה שבח על נתינת התורה הק'".
- 0. או"ח סו"ס מז. והוא מהאגור (הל' תפלה אות ב) ב' סייה -- וראה בהנסמן לעיל עִ' ז3 הערה 4.
- 6. *) ומ"ש אזה"ז בהל' יוהכ"פ (סתרי"ב ס"ז) ,לפי שהריח הוא זבר שאין הגוף נהנה ממנו כלל אלא הנשמה בלבד נהנית ממנו" -- הרי מדייק ,נהנה" ,נהנית* כל' הגמרא (ברכות מג, ב). וכן משמע מהרמבץ וכו" שבפנים ההערה : .בריח .. הנכנס לגוף", .מ"מ נח"ר הוא גם להגוף". ולא כתבו שהנאה היא גם להגוף.
מצוטט ב־5 עמודים
- שולחן ערוך א לקו"ש חי"ד ע' 149
- שולחן ערוך ז לקו"ש חי"ד ע' 149
- פסקי הסידור פרק יא לקו"ש חי"ד ע' 149
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תריב שיעור אכילה ביום הכיפורים ושיעור כמותה לקוטי שיחות חי"ד ע' 149
- לקוטי שיחות 107 לקו"ש חי"ד ע' 149
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.