38

8 לקומי

בלימוד התורה (כלל), וכל' אדה"ז <אשה אינה במצות ת"ת" ?

ב) יתירה מזו: אמרז"ל*: ,גשים במאי זכיין, באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנוי גברייהו כו'". ואם חיובן ללמוד הלכות הצריכות להן הו"ע של מצוה בפ"ע, לימוד תורה, מהי השאלה ,במאי זכיין", ובהמענה הול"ל דיש להן זכות של לימוד התורה (הלכות הצריכות) בעצמן (ולא רק +ד" איקרויי בנייהו כו'").

ג) במס' סוטהי מקשה הגמ' (בפיי ,אם יש לה זכות תולה לה"): ;זכות דמאי, אילימא זכות תורה הא אינה מצווה כו' *--- הרי דאין לנשים (מצ"ע) זכות תורה (אם לא מטעם דאקרוי כו' ואתנויי כו" כדמסיק שם בגמ').

ד) חיובן בלימוד ההלכות הצריכות להן הוא בכדי (כל' אדה"ז) ,לידע אותן", ,לידע האיך לעשותן" -- וא"כ לכאו', אשה הבקיאה בדינים שלה כו' ובמילא עפ"ז אין עלה חיוב ללמוד ההלכות ** לא שייך לחייבה בברהית מטעם זה,

וא"כ איך הביא אדה"ז (בטעם חיובן בברח"ת) טעם זה כטעם ראשון ועיקרי, והרי אינו שייך בכל הנשים (ולכל היותר הו"ל להביאו -- כטעם נוסף) :י?

8) ברכות יז, א. ועד"ז בסוטה כא, א,

09 שם.

0) ראה ברכ"י (להחיד"א) סי' מז אות ז: ,חייבות . . למען דעת הדינין שלהן ואי בקיאית בהן תו ליכא עייהו שום סרך חיוב ללמוד"י

1 וכן הקשה בשו"ת כית הלוי (ח"א סי' ו) על האגור (לפי הבנת המ"א). ומש*כ

עקטבב

ג. והביאור בזה:

אי' בגמ' * גבי נכרי * הלומד תורה : ,שנאמר אשר יעשה אותם האדם גו" כהנים לוים וישראלים לא נאמר כו למדת שאפי' נכרי ועוסק בתורה (;בשבע מצוות דידהו"*י) הרי הוא ככהן גדול". והנה חשיבות זו (ד;ה"ה כבה'ג") הנעשה בנכרי הלומד תורה דשבע מצוות בני נח, היא מצד מעלת לימוד התורה דוקא, וכמ"ש בתוס' יי ד,להכי נקט כה"ג משום דכתיי':: יקרה היא מפניגים ודרשי'יי מכה"ג הנכנס לפני ולפנים כו'", שזוהי מעלת התורה יי (אלא שבבנ"י ע"י לימוה*ת נעשה ,קודם לכה"ג", ונכרי העוסק בתורה הוא (רק *) ככה"ג 655

ולכאורה איגו מובן: התורה היא מורשה קהלת יעקב -- ניתנה רק לישראל ולא לנכרים. ומה שמותרים ללמוד תורה (אף כי ,נכרי שעוסק

שם בכונת האגור -- פשטות לשון האגור אינו משמע כן.

2) ב"ק לה, א. סנהדרין נט, א ע"ו ג, א,

3( כצ"ל -- ראה ס' חסרונות הש"ס -- ובדפוסים שינו מאימת הצענזאר.

4) סנה' שם:

5) ב"ק שם. ע"ז שם דייה ה"ה ככה"ג.

6) משלי ג, טו.

7) הוריות יג, א.

8 כן משמע גם ממרז"ל זה עצמ דאין לומר ש(הלימוד שלו הוא חלק בקיום המצות שלו ו)זה שנעשה ככהג הוא מצד גודל הענין דקיומם שבע מצות דידהו, כי א"כ כ"ש שכן צ"ל בקיום המצות ע"י ישראל, ולא מצינו זה בשום מקום. וראה לקו"ש ח"ז ע' 49 שוה"ג להערה 11 - אלא שמדברי התוס' מוכרח הוא, כבפניםי

9) ראה לקמן הערה 57 הטעם בזה (בפנימיות הענינים).