290

ועפכהנ"ל -- הצעתי בדוקא רק נר א'. ד) למה שהזכיר כת'ר בכבוד ועונג שבת שבהדה"נ -- וי"ל נפק"מ במודר הנאה מחברו דכבוד שבת אין לו בזה הנאתי,

בתנחומא ר"פ נח -- מפורש (רק) עונג. להאו"ז (מהירושלמי -- ולא נמצא אצלנו): נוסח הברכה להד"נ לכבוד שבת. ברמב"ם הל' שבת פ"ה עונג ובפ"ל -- כבוד שבת. וכן בשו"ע אדה"ז הביא שניהם.

ולפענ"ד ג"ל שאפילו כשהבעל מדליק ג"כ יש בהדה'יג ענין הג' דכפרה על שכבתה נרו של עולם -- אף שקדימה שבעצמה תביא כפרתה . ..

(ממכתב כ"ח מרחשון תשל"ה)

4) כבוד מתחיל תיכף -- ראה ביצה (טז, א) כל ימיו לכבוד שבתי עונג כשחשכה ועוד. 5) וראה בהשמטות מירוש' (בירוש' ג. י. תשי"ט, ועוד) לברכות פ"ט. ושיב

. . . בנועם קבלתי המכתב שלכן עם הבשורה הטובה על דבר הדלקת נר שבת ויום-טוב.

וזכות מצוה זו מאירת עינים -- תעמוד לכן להאיר מזל כל אחת מכן.

כיון שמתקרבים אנו לימי הפורים, בודאי יודעות אתן כי ביטול הגזירה הי' על ידי תינוקות של בית רבן שקבלו חינוכם והשפעתם ממרדכי היהודי, שמזה רואים עד כמה הנהגת ילדי ישראל נוגעת לכל עמנו כולו. והרי זו אחריות גדולה מאד וביחד עם זה גם זכות גדולה מאד. ובודאי תשתדל כל אחת מכן להיות דוגמא חי' והשפעה טובה בכל הסביבה.

(ממכתב ט' אדר, ה'תשל*ה) בר"'י,,₪

. . . . ד) הנזהרים מלקדש כו' עפמש"כ בשו"ע אדה"ז סרע"א ס"ג; שואל לחשבון השעות בזה, שנסתפק בהמענה שלי. -- וא"י המקום לספק: שליטת כל מזל הוא שעה של ששים מינוט. והסדר בזה ע'פ המבואר בפרש"יי שבת (קכט, ב). ובכ"מ. ולכן הנ"ל הוא בשעה השביעית -- משעות הנ"ל -- אחר חצות היום. כלשון רבנו הזקן שם. וחצות הוא האמצע בין נה'ח ושקה"ח כמובן. ה) מש"כ שבאה"ק ת"ו אין נזהרים בזה, הנה אם הוא מנהג מקובל שם, י"ל הטעם שמלכתחילה לא קבלוהו (והרי גם בשו"ע שם דייק בלשונו: יש נזהרים כו' וכבר נת' שלכתחילה יש לו לקדש מיד כ" -- אף שלפעמים יהי' זה בשעה הנ"ל). והטעם להעדר קבלת מנהג זה (אפילו כשאין זה מיד בבואו כו') -- י"ל משום דשומר מצוה לא ידע דבר רע (ראה