א
רסג מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן ובו כ"ה סעיפים:
א תיקנו חכמיםא שיהיה לכל אדםב נר דולקג בשבת בכל חדר וחדר שהולך שם בשבתד משום שלום ביתה שלא יכשל בעץ או באבןו וחייב כל אדם כשאוכל סעודת הלילה לאכלה אצל אור הנרז שזה בכלל עונג שבת הואח (א) ועיקר מצות הדלקת נרות הוא נר זה שאוכל אצלוט ויהא זהיר בו לעשותו יפהי וכל הזהיר בו זוכה לבנים תלמידי חכמיםיא שנאמריב כי נר מצוה ותורה אור ע"י נר מצוה בא אור תורהיג.
ויש מכוונים לעשות ב' פתילות בנר זה אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמוריד ובנרות של שעוה או של חלבטו וכיוצא בהן מדליקין ב' נרותטז ויכולין ג"כ להוסיף ולהדליק ג' או ד'יז כי יכולין להוסיף על דבר המכוון כנגד דבר אחר רק שלא יפחותיח ולכן אשה ששכחה פעם אחת להדליק נוהגין שמדלקת כל ימיה ג'יט ואם שכחה כמה פעמים מוספת בכל פעם כדי שיהיה לה היכר וזכרון שתהא זהירה מכאן ולהבא בכבוד שבת ולא תבא לידי שכחהכ אבל אם נאנסה ולא הדליקה כגון שהיתה בבית האסורים וכיוצא בזה אינה צריכה להוסיף כנגד זהכא ויש נוהגין להדליק לעולם ז' נרותכב ויש נוהגים להדליק עשרהכג מטעם הידוע להםכד.
ונוהגין להדליק בבית הכנסת ב' נרות של שעוה כרוכים לזכור שזכור ושמור בדבור אחד נאמרוכה ואף בביתו טוב לעשות כן לפי טעם זה וגם כדי להרבות האורהכו להידור מצוה ועל נרות של בית הכנסת אין מברכין מטעם שיתבארכז:
הערות
- א. משנה לא , ב. וראה מ”מ וציונים. פסקי אדה"ז ע' 196.
- ב. ראה לקמן ס"ה וס"ט וקו"א ס"ק ב.
- ג. גמרא קיט, ב. רמב"ם פ"ה ה"א. טור ולבוש סי' רסב ס"א. וראה לקמן סוף סי"א ובקו"א ס"ק ג, שעיקר המצוה אינה ההדלקה אלא ההנאה והתשמיש מהנר הדלוק.
- ד. מרדכי שבת רמז רצד. מטה משה סו"ס תיט בשם רש"ל . מ"א סק"א. וראה גם לקמן ס"ה וס"ט וסי"ד וסט"ו.
- ה. שבת כג, ב. וכדלקמן ס"ד. וראה גם רמב"ם סוף הל' חנוכה. לקו"ש חי"א ע' 290. חט"ו ע' 374. שלחן המלך ע' קפב.
- ו. רש"י כה, ב ד"ה הדלקת. תשב"ץ סי' ו. מרדכי שם. מ"א ס"ק יג-ד. וראה לקמן ס"ד וס"ט וסי"ג. סי' תקכז סוף סכ"ט.
- ז. רבה כה , ב. לפי' ה תוס' ד"ה הדלקת. וראה רש"י שם ד"ה חובה. וראה לקמן סי' רעג סי"ב (כשאוכל מבעוד יום).
- ח. תנחומא ר"פ נח. רמב"ם פ"ה ה"א. תוס' שם. שו"ע ס"ב. וראה גם לקמן ס"ב וסי' רעג סי"ב.
- ט. אור זרוע הל' ער"ש סי' יא. רמ"א ס"י. וראה מ”מ וציונים. וראה לקמן ס"ז (שבו תלויה קבלת השבת) וסי"ד (שעליו מברכים) וסי' רסד סט"ז.
- י. טור ושו”ע ס"א. וראה ב"ח ס"א.
- יא. רב הונא כ[ג] , ב. טור ולבוש ס"א.
- יב. משלי ו, כג.
- יג. רש"י שבת שם ד"ה בנים ת"ח.
- יד. תשב"ץ סי' ז. טור ושו”ע ס"א. וראה לקו"ש חי"א ע' 289.
- טו. ראה לקמן סי' רסד סי"א.
- טז. ב"ח ס"ב. וראה לקמן סי"ד.
- יז. רמ"א ס"א.
- יח. רא"ש ר"ה פ"ד סי' ג. בשם ראבי"ה סי' תקלו. מרדכי ר"ה רמז תשכ. הובא ברמ"א שם. וראה לעיל סי' יא סל"ג. לקמן סי' רפב ס"א.
- יט. מהרי"ל הל' שבת ס"א. רמ"א שם.
- כ. ב"ח ד"ה כתב במהרי"ל. מ"א סק"ג.
- כא. מ"א שם.
- כב. האר"י . של"ה מס' שבת (קלט, א ד"ה סוד הדלקת נר שבת). מ"א סק"ב.
- כג. של"ה שם. מ"א שם.
- כד. ראה לקו"ש חי"א ע' 289, המנהג להוסיף נר כנגד כל בן ובת.
- כה. מטה משה סי' תיד. ב"ח ס"ב. מ"א סק"א. וראה קובץ אהלי שם ח"ב ע' קצג.
- כו. מ"א שם.
- כז. סעיף יא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.