246

הנ"ל עפמש"כ בבחיי (בשלח יד, כז): הושם בטבע המים כו'. עיי"ש.

(ממכתב ד' אד"ר, תשי"ט)

... במ"ש בתרגום יונתן, שמות יד, כא שעל המטה חקוקים כו' וששה אמהות ומעיר, שהרי רגיל בכ"מ ד' אמהות (שרה רבקה רחל ולאה) ואין קורין אבות ואמהות אלא כו'^*.

י"ל בפשיטות, אשר בהמטה הוזכרו לאו דוקא האבות כ"א כל שבט ושבט, שלכן הוסיפו גם האם של כאו"א. . .

(ממכתב ז' שבט, תש"כ)

————————

... ויה"ר אשר בלשון הפרשה שקראו בשבת העבר, יעלה ארוכה, וכמבואר בזה הר"ת כי אני ה' רופאך: ארי"ך כי כל אסוותא מלעילא (עיין זהר חלק ג' רצב, ב. מאו"א מע' אריך. קהלת יעקב מע' ארוכה. וראה ג"כ זח"ג רד, א. דש, סע"ב. ז"ח בלק נד, ג). . .

(ממכתב י"ד שבט, תשט"ו)

... ויהי רצון אשר מכאן ולהבא אך טוב בטוב הנראה והנגלה יבשר, ובעניני בריאות יהי' דוקא ע"ד רפואתו של הקב"ה וכמ"ש כי אני ה' רופאך ובמילא לא אשים עליך מעיקרא^*, וידוע^** שהוא ר"ת אריך ע"ז נאמר ארוכתך מהרה תצמח שקדים הטובים מכל שקד דאהרן כהנא רבא. . .

(ממכתב ט' תמוז, תשי"ז)

————————

... במ"ש בהסעודות דש"ק — שנמצאו בזה לכאורה סתירות במאמרי הזהר.

הסדר הוא כדברי רשב"י (זח"ב פח, ב) וכמו שאומרים באתקינו סעודתא: חקל ת"ק, ע"ק ז"א. ומש"כ בזח"ב (פח, א): סעודתא חדא לקבל ע"ק כו' סעודתא תנינא לקבל חת"ק כו' — כבר פי' באור החמה שם שמפרש ע"ס הכתוב ולא ע"ס הסעודות. כן מש"כ בזח"ג, רפ"ח סע"ב — הוא ע"ס מעלת המדות — כמוש"כ באוה"ח לזח"ב פח, ב. ובסי' לרבנו הזקן בדרושי סעודות שבת נת' הענין ע"פ חסידות. . .

(ממכתב כ' ניסן, תשי"ז)

... במ"ש אודות הזהירות שלא לקדש משעה 7-6 בערב שבת^*, הנה מובן הכוונה לשעה בת ששים רגעים, כי הילוך המזלות הוא בקיץ ובחורף, וגם בחצות היום אין חילוק בין המקומות שבדרום ובצפון, ובמילא שעה הששית היינו שש שעות שוות לאחר חצות היום.

ומ"ש שאין חוששין לזה באה"ק ת"ו, וכן בענין ניט"ל^**, בטח יודיע טעמם של אלו שאין חוששים לזה באה"ק ת"ו, ואם הם בר סמכא. . .

(ממכתב י"ח טבת, תשט"ז)

————————

... במ"ש בתורת חיים ס"פ לך, דף צ"ו ריש עמוד ב', אשר גם אכילה דשבת מגשם לגוף מצד התענוג הגשמי שבגוף שאינו נברר והוא מעורב טו"ר גמור מעה"ד טו"ר, שלכאורה אינו מתאים עם מ"ש בתורת חיים פ' ויקהל דף תרכ"ז ותרמ"ז, שהאכילה דשבת אינה מגשמת דפרש שבתכם לא קאמר.

הנה מה שיש לפרש בזה הוא שאף שבשני המקומות אומר הלשון מגשם, אבל החילוק בזה הוא שרע אין באכילת שבת אבל מגשם כמו ענין של היתר, וזה אפשרי גם באכילת שבת, ומכש"כ וק"ו ממ"ש בתו"ח פ' לך הנ"ל שאפי' האהבה דנפה"א הבאה במורגש משתלשל מזה וכו' עיי"ש. —

ובדא"ג הנה בענינים אלו מדובר בתו"א ר"פ חיי שרה ובסידור סדר סעודת שבת (סעודה ב' ד"ה יגלה לן טעמי') וכן בדרך מצותיך עמוד 179 ושם, עיי"ש. . .

(ממכתב ז' טבת, תשי"ד)