135
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
באמת לא יהיו דבר המעכב בשלימות החשן, כמו שאר חלקיו (שכ"א מהם הוא פרט המעכב בכללות ענינו של הד חשן), ובפרט שהאו"ת הנם לכאו' ענין עיקרי בהחשן! ולכן מבאר רש"י בד המשך דבריו: ,ועל שם אותו הכתב הוא קרוי משפט וכו ", היינו שרק ענין ה,משפט", שהוא דבר נוסף על עצם החשן, תלוי ב,הכתב" של האו"ת, אבל גוף ועצם החשן, הבגד, שלם הוא גם בלא האו"ת יי ואין הכה"ג ,מחוסר בגדים" *י.
וזהו גם הטעם שבתחילה נתפרש בכתובים הציווי על מעשה החשן עצמו
1) אבל מ"מ החשן נק' ,חשן משפט" (ולא שמשפט קאי על האו"ת) אלא שנקי כן ע"ש האו"ת שבתוכו (או ע"ש פעולת האו"ת שמאיר דבריו כו, כי האותיות שבחשן היו מאירות), ולכן יתכן שהחשן יהי' נקרא משפט גם קודם שנתנו לתוכו את האו"ת (כמפו' כאן ,ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים גו'"), כי זהו מעניני החשן (אלא שהוא ענין נוסף על עצם ענעו -- ,בגדי קודש גו" לכבוד ולתפארת" (פרשתנו כח, ב)).
תצוה ב
וכל פרטין, ולהורות שבזה נשלמה פרשת החושן עצמו בשלימותו, מסיים הכתוב ומבאר עניגו ותכליתו של החשן: ,ונשא אהרן את שמות בני גו' לזכרון לפני ה' תמיד"; ורק אח"ז בא הציווי על האו"ת שהוא ,(חשן) המשפט* (דבר נוסף על עצם החשן 63 - וענינו: ,והיו על לב אהרן ג" ונשא אהרן את משפט בנ"י גו"
ד. והנה בהתאם ובהמשך לפירושו הג"ל בתחילת הפסוק (שמוכיח בו שע'ש אותו הכתב דאו"ת נקרא ,משפט") מפרש רש"י ג"כ -- בפירושו הראשון -- מ"ש להלן בפסוק ,את משפט בנ"י": ,דבר שהם נשפטים ונוכחים וכו'", והיינו ד,משפט" קאי על האו"ת, כפי שפי' ברישא דקרא: ומתבאר טעמו של רשיי במה שהכריע כאן שפירוש זה הוא העיקרי כי רק לפי פי' זה*י ניתן להסביר, בכדי ליישב המשך הכתובים, שהאו"ת אינם מעצם החושן, וכג"ל.
4 במשכיל לדוד (שם) כ' שלפי הפי שמשפט פי' שמכפר על מעותי הדין אתי שפיר טפי מה שהאו"ת אינם מעכבים, כי לפי' זה גם ענין המשפט (שבחשן משפט) אינו ע'יש האו"ת. אבל אינו מובן דאדרבה לפי זה צ"ל שהאו"ת הם חלק מהחשן עצמו, דמהיכא תיתי לחלק בעו לשאר חלקי החשן כיון ,שע"י הוא מאיר דבריו כו'" [נוסף לזה שלפי פירושו לא יתיישבו כל הקושיות הנ"ל]. ועכצ"ל כבפנים שאדרבה להפי' שנקרא משפט ע"ש האו"ת מתיישב מה שאינם מעכבים, וכמשמעות
-ל' רש"
הערות
- 2. וי"ל שרש"י אזיל לשיטתו שפל (פרשתנו כת, ד) שחשן הוא ,תכשיט כנגד הלב", וענין זה הרי אינו תלוי בהאו"ת, משא"כ לפי פ" ר"א בן הרמב"ם (פר" שתנו שם): ,ואמר אבי אבא שגזרתו מן חש שטעמו מהירות התשובה אצל הד שאלה כאורים ותומים כו" הרי האו"ת הם חלק מהחשן ואדרבה החשן נק' על שמםי
- 2. וייל שגם ר"א בן הרמב"ם אזול לשיטתו כי פי' (פרשתנו שם, ל): ,והחכמים זיל אומרים שהם (האורים ותומים) תוארים לאבנים כן"" (וראה תורה שלמה כאן שכ"ה שיטת הגאונים (הה"ג ורש"ג ורנ"ג -- הובאו באוצה"ג ברכות 4, א). הרלב"ג בשם ,רז'ילי. מדרש לק"ט פרשתנו כט. וראה פי' רגמ"ה ב"ב קכב, א), וא"כ מובן שהאו"ת הם עיקר החשן ולכן נקרא על שמם, וראה לקמן הערה 16.
- 3. ובזה יומתק גם מה שכתחלת ה" פרשה (כשנזכר החשן בפעם הראשונה) נאמר ,חשן" סתם (ואין זה מפני שמקצר שם בשמם, שהרי נאמר אח"כ ,וכתנת תשבץ") -- כי בתחילת הפרשה מזכיר רק עצם ענינם, ואח"כ כשמפרט מעשה החשן נק' ,חשן משפט".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.
- לקוטי שיחות תוכן ומפתח מאותו ספר ב"ב קכב, א
- לקוטי שיחות 107 מאותו ספר ב"ב דף קכב.
- לקוטי שיחות 345 מאותו ספר בבא בתרא קכב, א
- לקוטי שיחות 346 מאותו ספר בבא בתרא קכב, א
- לקוטי שיחות 165 מאותו ספר ב"ב קכב, א
- לקוטי שיחות 278 מאותו ספר ב"ב קכב, א
- לקוטי שיחות 189 מאותו ספר ב"ב קכב, א
- לקוטי שיחות 313 מאותו ספר ב"ב קכב, א
- לקוטי שיחות 367 מאותו ספר ב"ב קכב, א
- לקוטי שיחות 176 מאותו ספר ב"ב קכב, א
- תורת מנחם בס"ד. ר"ד יום ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז, ה'תשי"ב* ב"ב קכב, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז. ב"ב קכב, א
- שולחן ערוך (א) ב"ב דף קכ"ב.
- תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט ב"ב קכב, א
- תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ט תמוז, ה'תשל"ב ב"ב קכב, א