14

שיחה א

4 לקוטי

א. איתא בירושלמיי: ,מנין לד' כוסות (,רמז מן התורה"+) ר"י בשם ר' בניי' כנגד ד' גאולות (,לשונות של גאולה שהוזכרו בפרשה כשנתבשרו על גאולת מצרים" :) לכן אמור גו' והוצאתי גו' והצלתי גו' וגאלתי גו' ולקחתי גו' *'.

ועוד טעמים נאמרו שם: ,ריב"ל אמר כנגד ד' כוסות של פרעה וכו'. ר' לוי אמר כנגד ד' מלכיות. ורבנן אמרי כנגד ד' כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות את אומות העולם . . וכנגדן עתיד הקב"ה להשקות את ישראל ד' כוסות של נחמות וכו" ".

בפשטות ההפרש בין הטעמים ה" אחרונים להטעם הראשון <כנגד ך' גאולות" הוא: להטעמים הנ"ל אין בדי הכוסות זכר ושייכות גלוי' לגאולת בני ישראל (ממצרים)י, משא"כב לד הטעם ,כנגד ד' גאולות" הרי ך' הכוסות הם זכר ל(לשונות של) גאולה.

ועפי"ז ייל שפלוגתא הנ"ל בהרמז להד' כוסות הוא נפקא מינה גם להלכה, ובהקדם :

כתב אדמו"ר הזקן בשולחנו*, בדיני הסיבה: .אימתי צריך להסב בשעת אכילת כזית . . מצה . . ובשעת אכילת הכריכה . . אכילת אפיקומן . . ושתיית ד' כוסות -- לפי שכל דברים אלו הם זכר לגאולה ולחירות, שהדי כוסות תקנו חכמים כנגד ד' לשונות של גאולה האמורים בפ' וארא, והוצאתי וגאלתי ולקחתי והצלתי כו' לפיכך הם צריכין הסיבה דרך חירות, אבל שאר כל הסעודה אם רצה לאכול ולשתות בלא הסיבה הרשות בידו כו' אבל מ"מ המיסב בכל הסעודה ה"ז משובח ועושת מצוה מן המובחר".

מסגנון לשונו מוכח שכוונתו לבאר טעם ההסיבה הנצרכת בד' דברים אלו, והיינו משום ש,הם זכר לגאולה וחירות* -- ,לפיכך הם צריכין הסיבה דרך חירות".

וצריך להבין:

א) בסימן זה (בסעיף קודםי) כבר ביאר טעם ההסיבה: ,.. שישב בהסיבה דרך חירות כו' לפי שבכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאלו הוא עתה יוצא משעבוד מצרים כו' לפיכך צריך לעשות כל מעשה לילה זה דרך חירות".

לפי זה הרי אין אנו זקוקים לגתינת טעם למה צריך להסב בשעת אכילת הכזית וכו', כי כבר מבואר הוא ממ"ש לפ"ז ; ואדרבה, בעיקר הי' לו לבאר הטעם למה אינו צריך (אלא ה,רשות בידו") להסב ב,שאר כל הסעודה" (ולא

66 ס"