206
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הכפורים לסוכות5'), אשר אז קוראים פרשה זו בתורה.
ב. "כל מי שאינו בוכה בעשרת ימי תשובה..."
כדי להבין זאת, יש להקדים ולבאר את הנאמר בכתבי האריז"ל", ש"כל*! מי שאינו בוכה בעשרת ימי תשובהפי אין נשמתו שלימה". ההסבר לכך בפשטות הוא: בעשרת ימי תשובה, כדברי חז"ל', הקדוש-ברוך-הוא הוא "בהמצאו" ו"(בהיותו) קרוב"י? לכל
האזינו א
יהודי, כלשון החסידות< - "קירוב המאור אל הניצוץ". ואם גם אז, בזמן כה נעלה, אין היהודי מתעורר לתשובה, עד לאופן של בכי, הרי "אין נשמתו שלימה". נשמתו "נתרחקה לגמרי...", ולפיכך "אין לה התעוררות לשוב אל בית אביה"5.
אך נדרש הסבר: מן הביטוי "כל מי שאינו בוכה... אין נשמתו שלימה" מובן, שהכוונה היא לכל יהודי ממש, אפילו צדיק גמור [אשר לכן? נאמר5 גם על האריז"ל: "הרב זלה"ה היה נוהג לבכות בראש השנה וביום כפור"]. ולכאורה, בפשטות, תשובה, ובמיוחד מתוך בכי, היא על חטאים ועוונות, אשר צדיק גמור נקי מהם לחלוטין, ואם כך, כיצד ייתכן לדרוש מצדיק גמור להתעורר בתשובה, עד כדי כך, שאם הוא אינו בוכה בעשרת ימי תשובה, הרי זו הוכחה לכך ש"אין נשמתר שלימה"?!
הערות
- 6. להעיר, שפעם למחרת יוהכ"פ אמר כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע "איצטער ערשט דארפן תשובה טאן" (הובא ונתבאר בהקדמה לקונט' צז - נדפס בסה"מ תש"ט. לקו"ש חי"ד ע' 400). וראה לקמן הערה 72.
- 7. פע"ח שער השופר פ"ה. שער הכוונות דרושי ר"ה (קודם דרוש א). סידור האריז"ל סוף סדר הנסירה.
- 8. גירסתנו בכתהאריז"ל שם הוא: "מי שאינו בוכה" (בלי תיבת "כל"). אבל בכ"מ בדא"ח (לקו"ת תצא לו, ג. ר"ה נה, ד. דרך חיים יג, ריש ע"ד. כא, רע"א. ועוד) הובא "כל מי כו'". וראה לקמן הערה 41.
- 9. בפע"ח, סי' האריו"ל ושה"כ שם נזכר רק ר"ה ויוהכ"פ (וכ"ה בלקו"ת תצא שם. לז, ד). אבל בד"ח יג, ריש ע"ד (מ"כתבי המקובלים") וכא, רע"א (מ"ס' הקבלה"): בעשי"ת. (בלקו"ת נצבים מה, ד - מכהאריז"ל: בימים נוראים. בלקו"ת ר"ה נה, ד - מכהאריז"ל: בר"ה).
- 0. ר"ה יח, א. וש"נ. רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו.
- 1. ישעי' נה, ו.
- 7. בגמרא ורמב"ם שם, הובא לענין עשרה ימים שבין ר"ה ליו"כ רק "בהמצאו". וראה גם ד"ח (כד, סע"ד), ש"קראוהו בהיותו קרוב" הוא ביו"כ, אבל בר"ה ועשי"ת הוא רק "דרשו ה' בהמצאו". אבל בכ"מ בדא"ח (לקו"ת תבא מא, סע"ד. מג, סע"ד. ש"ש סו, ריש ע"ב. ד"ח יג, ריש ע"ד. כא, סע"ב.
- 8. צא, א. ועוד), וראה גם ר"ח לר"ה שם, שגם "בהיותו קרוב" קאי על עשי"ת.
- 2. ד"ח יג, ריש ע"ד. כא, סע"ב. צא, א.
- 3. שם כא, סע"א ואילך.
- 4. בטעמי המצות פ' קדושים (הובא ונתבאר בדרמ"צ כח, א ואילך): "ולכן נוהג מורי ז"ל לומר פרטי הוידוים כו' כי כל ישראל הם גוף אחד". אבל ממה ש"הרב זלה"ה כו'" (מקומות שבהערה הבאה) בא בהמשך ל"מי שאינו בוכה כו' אין נשמתו שלימה", משמע שבזה יש גם הענין המבואר בפנים.
- 5. סידור האריז"ל שם. וכ"ה בפע"ח ובשה"כ שם.
מצוטט ב־8 עמודים
- לקוטי שיחות 141 לקו"ש ח"ט ע' 206
- תורת מנחם בס"ד. ר"ד* ז-ט** תשרי, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ט ע' 206
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ט ע' 206
- תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ט ע' 206
- תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ט ע' 206
- תורת מנחם ר"ד בעת הסעודות דחג הסוכות, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ט ע' 206
- תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ט ע' 206
- תורת מנחם יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג לקו"ש ח"ט ע' 206
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.