74
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
תזריע
א "תזר'יע" -- תורת אדם
כבר הוסבר פעמים רבות', ששמות הפרשות בתורה אינן רק סימן לזיהוי הפרשה, להבחין בין פרשה לחברתה, אלא כל שם, כמו באופן כללי "השמות? שנקראים בהם בלשון הקודש", מבטא ומביע את תוכן הפרשה.
לפיכך רואים שכמה פרשות אין נקראות במלה הראשונה שבהן, אלא במלה מאוחרת יותר, כי דוקא מלה זו מבטאת את תוכן הפרשה"*.
כך הוא גם לגבי פרשתנו, שאינה נקראת (עתה6 בשם "אשה", למרות שזוהי המלה הראשונה בפרשה לאחר הפתיחה הכללית: "וידבר.. לאמר", אלא בשם "תזריע".
יש להבין מהי המשמעות המיוחדת של המלה "תזריע"י, המכילה בתוכה את תוכן הפרשה כולה?
יותר מכך יש להבין: על המלים "אשה כי תזריע" מביא רש"י בפירושו על התורה ממדרש רבה "אמר ר' שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף". מכך מובן, שחחידוש שבפרשתנו לעומת הענינים שבפרשה הקודמת הוא, ששם נתפרשה תורת "בהמה חיה ועוף", ובפרשתנו - תורת אדם.
וכיון שכך, יוצא, שהמלה "אשה" אינה תחילת הפרשה בלבד, אלא היא מבטאת את תוכנה - תורת אדם, ואם כך, מדוע אכן אין הפרשה נקראת בשם "אשה", אלא בשם "תזריע"?
הכרחי לומר, שהמעלה של "תורת האדם" - שזהו תוכנה של הפרשה - מתבטאת במלה "תזריע".
ב. הסיבה לבריאת האדם בסוף ולפירוט תורתו בסוף
מלשון מאמר חז"ל שהוזכר לעיל - "כשם שיצירתו... כך תורתו..." מוכח, ש"תורתו (של אדם) נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף" לא מפני שנברא אחרון - שהרי אז, היה נאמר
הערות
- 1. שיחות דד
- 1. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 58 ואילך.
- 2. ראה שער היחוה"א פ"א.
- 2. ראה לקו"ש שם הערה 10 ובהנסמן שם.
- 3. משא"כ בסידור הרס"ג - קריאת התורה.
- 4. ובפרט, שהדין שהפרשה באה ללמדנו "וטמאה שבעת ימים גו'" הוא מפני "וילדה", ומה שנאמר "תזריע" הוא רק פרט ואופן הלידה (ראה נדה כז, סע"ב (הובא בפרש"י ריש פרשתנו). מ, א).
- 6. ריש פרשתנו - בשינוי לשון.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ז ע' 74
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.