318

וענינו של כל אחד למלאות תפקידו הוא ולא התפקיד של האבר השני וכשממלא תפקידו הוא הרי זוהי השלימות ותכלית שלו, וע"ד האמור הוא בהנוגע לעולם גדול, שגם אנחנו חלק ממנו, שהדומם יש לו תפקידו הוא כו' עד למין המדבר, שכל סוג ממנו יש לו תפקידו וכביאור הזהר (ח'"ג רכ"א, ב) שישראל באומות הם כלב בגוף הרי א"א להיד ולהרגל להגיע לאותו ההרגש שבלב, שהיד ענינה לכתוב ולהניע והרגל להלוך וכו' וכמו שאין מקשה למה זה אי אפשר לרגל להיות כותבת ואפילו הלב אי אפשר להשיג השגת והבנת השכל, עד"ז אין מקום לקושיתו האמורה.

ה) בהאמור לעיל מענה ג"כ לשאלתו: חסידי או"ה ופושעי ישראל מי הוא הטוב יותר. שהמענה תלוי בכוונתו, האם במובן הנמצא בהם בכח או מה שישנו בפועל, ובדוגמת לב ומוח, שאינם ממלאים תפקידם, במלות רגילות, לב ומוח חולה ר"ל, ורגל בריא למי מעלה על חבררו:

ו) ע'פ המקובל והמסור גמצאים אנו בשנת ה'תשי"ט מבריאת העולם, ואיך זה יתאים ל,ספירת המדעים".

המענה בקיצור ע"ז *: כל המדעים אפי' אלו שכביכול נקראים מדעים מדוייקים, מיוסדים הם על הנחות שאין עליהם כל יסוד, כ"א הסכם בלבד, במדה הכי גדולה, כן הוא בהנוגע לענין המדע, דחקירת דברי ימי התפתחות האדמה, ומההנחות בו: באם נסכים שחוקי הטבע לא נשתנו כלל וכלל וכמו שהם עתה בשנת תשי"ט כן היו כל זמן המצאם בעולם, בלי שום שינוי, באם נסכים שלחץ האויר וגודל החום וכמות הרדיום ועוד כמה מאות ואלפים ענינים בארץ היו לפ"ע כמו שהם עתה, ועוד ועוד כמה הסכמות שאין עליהם כל ראיה והעיקר בהם נניח שבריאת העולם א"א שתהיה באופן מסודר ומפותח כ"א דווקא בבריאת כמה אטומים שלאחרי הבריאה צריכים להתאחד אחד לשני, וחבור זה אפשרי רק באופן וקצב דעתה שלא נשתנו כלל וְכְלל ואפי' כשהעולם הי' תוהו ובוהו, אזי דרוש מספר שנים כך וכך -- עד שיצא העולם מגדר תוהו ועד שיעשה חי ומדבר וכו', ובאם בטל אפי' חלק מההנחות האמורות, אזי בטלים כל מסקנות המדעים, ולדוגמא מה מקום בשכל לומר שא"א להקב'ה לברוא בן אדם כאדם הראשון כמו שהוא אלא מוכרח לברוא רק אטומים, שיתקבצו אח"כ זה אל זה מעצמם וכו

כתבתי כל הנ"ל בכדי לפייס את דעתו, אבל כנ"ל לא זו הדרך ולא זו השיטה בקושיות כי אם ילמוד תורה ויקיים מצות, ואזי יצליח בעניניו בכלל ובהבנת והשגת השקפת עולם בפרט.

מהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו וכן אשר ישמור על שלשת השעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, אשר שמענו כ"פ מכ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, אשר שוים הם לכל נפש וסגולה לכמה ענינים ...