195
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
26 לקוטי להזכיר שם שמים יזכיר הגוי, להבדיל, שם עבודה זרה*.
ניתן לחשוב: כיון שהגוי אכן נתון לשליטת חוקי הטבע, והרי, לכאורה, במקרה מעין זה ההשפעה ליהודי כרוכה להשפעה על הגוי, כיון שהם מבצעים עסקים ביחד, לכן גם היהודי נתון לשליטת הטבע"*, על כך נלמדת ההוראה מ"פורים" ומ"מגילת אסתר", שגם כאשר היהודי עוסק ב"פורים", בלשון פרסית, וב"אסתר", מלשון "הסתר אסתיר", עליו לדעת שגם בכך יש למעלה מהטבע: ה"פור" - "הוא הגורל", למעלה מהשתלשלות5, וב"הסתר אסתיר" יש גם "אנכי"*, הנעלה מכל השמות?, ואפילו משם הו"*ל.
פורים
2 ההסתר הופך לגילוי
וכאשר יהודי קורא ב"מגילת אסתר" - שגם את הענינים של "אסתר" (הסתר כפול, "הסתר אסתיר") הוא קורא ומקבל כ"מגילה", = מלשון גילוי, ביודעו שגם ה"פור", ואף ה"פור" שהפיל המן - "הוא הגורל" - וכל זה אינו "למפרע", אלא קיים אצלו עתה,
הרי אז הוא מגיע לגילוי המוחלט - מגילה, הגורם לשמחה הגדולה ביותר, עד לאופן של "עד דלא ידע... ", שמחה בלתי מוגבלת,
ועל ידי כך סומכין גאולה לגאולה*, שמגאולת הפורים מגיעים לגאולה העתידה, הדומה" לגאולה של יציאת מצרים,
שאז יהיה "ולילה כיום יאיר"'', שגם החושך של "לילה" יאיר, כפי שב"מגילת אסתר" גם ההסתר הופך לגילוי,
בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו
בקרוב ממש. (משיחת פורים תשכ")
הערות
- 3. ראה או"ח סקנ"ו.
- 4. ובדוגמת הס"ד "הואיל ורבי עובד ע"ז אף אני כן" (תו"כ ורש"י ס"פ בהר. וראה לקו"ש ח"ז ע' 183 ואילך).
- 5. ראה תו"א קכ, ד. קכג, ג. וראה גם אגה"ק סוס"ז. דרושים עה"פ אך בגורל יחלק את הארץ (באוה"ת פנחס ועוד).
- 6. כמ"ש (וילך לא, יח) ואנכי הסתר אסתיר. וראה לקו"ש ח"ט ע' 195 בסופו.
- 7. ראה לקו"ת פנחס פ, ב ובזח"ג רנז, ב "דאנכי" הוא בחי' דלא אתפס בשם ולא אתרמיז כו'.
- 8. ראה גם תו"א (ק, ב. קכא, ב) שהטעם לזה שלא נזכר במגילה שום שם הוא - לפי שהאור המלובש בה הוא למעלה מבחי' השמות. עיי"ש.
- 9. ראה מגילה \, סע"ב.
- 0. מיבה ז, טו.
- 1. תהלים קלט, יב. וראה בארוכה לקו"ש ח"ז ע' 41 ואילך בפירוש "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" - תוקפו של הנס דפורים, שההסתר ד"בלילה ההוא" - תכלית ההסתר - נעשה בחי' "נדדה שנת המלך" - תכלית הגילוי. עיי"ש באריכות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.