41
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
יום הוא אור וגילוי, ואילו לילה הוא חושך והעלם - "ויקרא אלקים לאור יום ולחשך קרא לילה"\?. וכן המלה "הוא" רומזת להעלם, כפי שידוע ההבדל בין "זה", שהוא לשון גילוי, לבין "הוא" - לשון נסתר, העלם?. ומכך מובן ש"לילה ההוא" - העלם כפול של "לילה" ביחד עם העלם של "הוא" - רומז לשיא ההעלם.
וההעלם של "לילה ההוא" קשור ל(מגילת) אסתר, כי גם על אסתר נאמר'? "אסתר מן התורה מנין, ואנכי הסתר אסתיר": "הסתר אסתיר" - הסתר כפול.
ולפי פירושו של הבעל-שם-טוב על הפסוק "הסתר אסתיר", שלא זו בלבד שזהו הסתר כפול, אלא שההסתר עצמו מוסתר - כלומר, אין חשים שזהו מצב של הסתר - מובן שגם משמעות ההסתר של "בלילה ההוא" דומה לכך: ה"לילה" עצמו הוא באופן של "הוא", שאיננו נראה כ"לילה". ההעלם כה עצום, עד שאין חשים בכך שנמצאים בחושך: "שמים*%* חשך לאור".
זוהי משמעות הענין, שתוקף נס פורים הוא במלים "בלילה ההוא נדדה שנת המלך": דוקא "בלילה ההוא" - בשיא ההעלם - "נדדה שנת המלך", הגיע שיא הגילוי. ואין הכוונה שעלידי "נדדה שנת המלך" התבטל הלילה וההעלם, אלא, כלשון הפסוק "בלילה ההוא": בתוך ה"לילה ההוא" עצמו, בשיא ההעלם, התרחש הענין של "נדדה שנת המלך". ולכן מובא על נס פורים המשל של הצבי<, אשר גם בשנתו (בעין אחת עצומה), עינו השניה פקוחה וערה - שיחד עם ההעלם של "בלילה ההוא" קיים גם שיא הגילוי - "נדדה שנת המלך"9.
הערות
- 1. בראשית א, ה.
- 2. ד' המדריגות - "יום הזה"; "יום ההוא"; "לילה הזה"; "לילה ההוא"- נתבארו בארוכה בד"ה בלילה ההוא תשכ"ה (סה"מ מלוקט שם), מיוסד על ד"ה והנה כו' ותוסף אסתר לכ"ק אדמו"ר האמצעי (מאמרי אדהאמ"צ לנ"ך ע' תטו ואילך). (ובתו"א צד, ד - באופן אחר).
- 3. חולין קלט, ב.
- 4. וילך לא, יח.
- 5. הובא בתולדות יעקב יוסף ר"פ בראשית.
- 6. לשון הכתוב ישע" ה, כ.
- 7. שיחות -
- 7. שהרי הנס דפורים הי' מלובש בטבע (ראה תו"א צא, א. ק, א. ובכ"מ).
- 9. ובזה תובן שייכות הפירוש (מגילה טו, ב. ילקו"ש עה"פ) ש"נדדה שנת המלך" קאי על "שנת מלכו של עולם", עם הפירוש (שם) "שנת המלך אחשורוש ממש" (ראה לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 5, שכל הפירושים שבפסוק אחד - שייכים הם זה לזה) - כי מכיון שמה ש"נדדה שנת המלך מלכו של עולם" הי' באופן דהתלבשות בלבושי הטבע - "בלילה ההוא", ע"כ נתלבש זה במה ש"נדדה שנת המלך אחשורוש ממש".
- 8. שהש"ר ספ"ח. ובתו"א קטו, ד - הובא זה לענין הנס שהי' בפורים. עיי"ש.
- 9. משל הצבי שבמדרש שם הוא על בחי' עין ה' אל יראיו - הבטה בעין א' שלמטה משתי עינים. אבל בב"ר רפ"מ: "עין ה' אל יראיו זה אברהם", וקאי על בח" עין א' דעתיקא שלמעלה מבחי' ב' עינים (יהל אור ע' קכב (ע"פ זח"ג קכט, ב). וראה גם אור התורה ס"פ וירא. וראה גם ד"ה אר"י לא ברא כו' תרצ"ד (ועפ"ז סרה קושיית היפ"ת לב"ר שם)). וע"פ הידוע שכל הפירושים שבפסוק א' שייכים זל"ז (נסמן לעיל הערה 27), צ"ל שבחי' עין א' שלמטה מבחי' ב' עינים שייכת לבחי' עין א' שלמעלה מב' עינים. (וראה גם תו"א שם: "להיות
מצוטט ב־4 עמודים
- כתר שם טוב מב לקוטי שיחות ח"ז ע' 41
- לקוטי שיחות 191 לקו"ש ח"ז ע' 41
- לקוטי שיחות 195 לקו"ש ח"ז ע' 41
- מאמרים מלוקטים בס"ד. פורים ה'תשד"מ לקו"ש ח"ז ע' 41
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.