160
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בנוסף לכך: ההעלאה ממטה למעלה, שהיא התשובה, אינה מוגדרת וקצובה, כי הדבר תלוי בתחושתו של כל אדם בפני עצמו, וכן מהותה היא יציאה מההגבלה. לעומת זאת, עבודת הצדיקים, העבודה של תורה ומצוות, היא באופן של סדר ומדידה וכו'*. ולכן קובעת ההלכה, שה"זהב" הוא "פירא", וה"כסף" הוא "טבעא", כי* תכונת ה"טבעא" היא היותו קצוב ומדודל, בלתי משתנה".
ט. הקבלת שלשת הסוגים לשלש הדרגות של ישראל
זהו ההסבר להקבלה שבין שלשת הסוגים - זהב, כסף ונחושת - לשלש הדרגות השונות של בני ישראל: דרגתם לפני חטא העגל, לאחר החטא, ולאחר יום הכפורים:
"זהב", הרומז לתשובה, מסמל את דרגתם של ישראל לאחר יום הכפורים. "כסף", עבודת הצדיקים - זוהי דרגתם לפני החטא. ונחושת, מלשון "נחש", מסמלת את מצבם בתקופה שבין חטא העגל לבין יום הכפורים, כי חטא העגל דומה לחטא עץ הדעת", אשר נגרם בעטיו של הנחש הקדמוני.
י. ההוראה: כולם חשובים במשכן
ההוראה הנלמדת מכך בעבודתנו הרוחנית היא:
יש הסוברים (או שאכן כך הוא) שהם בדרגה של "זהב" ו"כסף", ולפיכך הם רוצים להתנתק מיהודים אחרים שהם בבחינת "נחושת".
לו יהי כדבריהם, שאכן הם "זהב" ו"כסף", והאחרים הם "נחושת", בכל זאת עליהם לדעת, שלצורך "ושכנתי בתוכם" עליהם להתאחד% עם היהודים שבבחינת 'נחושת". אי אפשר להקים את המשכן מזהב ומכסף לבד.
הערות
- 7. ראה אגה"ק ס"י, ובכ"מ.
- 8. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 160, ש"מטבע" הו"ע "שוב" - המשכה למטה. ושם, שהשייכות ד"מטבע" ל"שוב" היא [לא רק מצד זה שמטבע אינה משתנית, כ"א] גם לפי שמטבע הוא מלשון "טבע", וענין "שוב" הוא ההמשכה למטה בלבושי הטבע.
- 9. ראה ב"מ מד, ב: טבעא הוי משער תנא במידי דקיץ.
- 0. להעיר מלקו"ת פנחס (עח, ד), שמה שקרבן תמיד צ"ל כבש דוקא (המורה לעבודת הצדיקים - ראה גם לעיל הערה 55) הוא - כי "תשובה אינו אלא לפי שעה אבל בתמידות צ"ל בחי' צדיק" - והרי גם "טבעא" שאינה משתנית הוא כענין התמידות.
- 5. תרומח א שיחות 19
- 1. שלכן חזרה אז הזוהמא דחטא עה"ד (ראה זח"א נב, ב. ועוד). ולכו"כ דעות הרי לולא חטא העגל היו בנ"י "חרות ממלאך המות" (ע"ז ה, סע"א. שמו"ר פמ"א, ז. ובכ"מ. ובזו"ח רות (פג, ג) סתם כדעת אלו) - ע"ד חטא עה"ד בנוגע לכל העולם.
- 2. להעיר מענין "ויקהל" (ראה לעיל הערה 5, שההתכללות ד"קהל" הוא [לא רק שכולם נאספים במקום אחד ולמטרה אחת, כ"א] שנעשים מציאות אחת (ראה בארוכה לקמן ע' 230 ואילך).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.