ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ו וארא שיחה ב46

46

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

020 לקוטי

וארא ג

א "לא נתך" - שני פירושים

בפסוק "ומטר לא נתך ארצה"! - שבו מסופר על הפסקת מכת "ברד", לאחר תפלתו של משה רבינו לקדושברוך-הוא על כך - אומר רש"י שני פירושים על המלים "לא נתך":

הפירוש הראשון הוא "לא הגיע", ורש"י מוסיף "ואף אותן שהיו באויר לא הגיעו לארץ",

("לארץ" הוא ההסבר הפשוט למלה "ארצה", ואין צורך בהוכחות או ב"מצאתי לו חבר" על כך, ואף אין צורך לבאר ש"ארצה כמו לארץ"?, כפי

1) פרשתנו ט, לג.

2 ודוקא לא ע"ד הפשט צ"ל ראי' ע"ז או הודעת הכלל כל תיבה כו' (יבמות יג, ב ובכ"מ)*. וגם ע"ד הפשט - במקום שמשמע אחרת או שיש איזו קושי**.

שמוצאים פעמים רבות בפסוקים שלפני כן, וכן בתחילת חומש שמות "הבאים מצרימה". וכן גם בחומש בראשית 6

- כלומר, שמשמעות המלה "נתך" היא "הגיע". והתוספת "...ארצה" מבהירה, שגם טיפות הגשם שכבר היו באויר, לא הגיעו לארץ. רש"י מביא לכך הוכחה מן הפסוק* "ותתך עלינו האלה והשבועה דעזרא", שמשמעותה* "ותגיע עלינו".

הפירוש השני שאומר רש"י, מדברי

8 נח יא, לא. לך יב, ה. ועוד. 4 דניאל ט, יא. 6 כפירוש הרס"ג ורש"י שם.

הערות

1. *) ועד שאמרו (יבמות שם - לפי דעת ב"ש) "מי כתיב לחוץ חוצה כתיב". וגם אליבא דב"ה שמתרץ שם "כיוץ דכתיב חוצה כמאן דכתיב לחוץ דמי.. כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה כו" הוא לפי "שמיבעי להו לכדר"י אמר רב .. שאין קדושין תופסין ביבמה", אבל אלולי זאת, היר מפרשים שאינו כמו לחוץ.
2. **) ומה שבפ' לך (יד, י) ותולדות (כח, ב) מביא רש"י ראי" לזה מהכלל "כל תיבה כו'" - אף שאינו מפרש מאומה בפסוקים קודמים מצד רוב הפשיטות שבזה כמ"ש בפנים - י"ל כי תיבת "הרה" (בפ' לך) יל"פ דקאי אדלעיל: ויצא מלך סדום גר (ואח"כ) ויערכו אתם מלחמה בעמק גר ועמק גר" בארות גר"
3. ויפלו שמה והנשארים הרה (בהר) - נסו. ופי" זה שולל רש"י. ועפ"ז יומתק מה שרש"י מעתיק גם תיבת "נסו"; ועד"ז "פדנה אדם" ו"ביתה בתואל" - דגם כשהשם משתי תיבות - ישנו הכלל, והה"א באה (באמצע השםו) בסוף התיבה שצ"ל הלמ"ד בתחילתה.
4. ובזה יומתק שרש"י (בהנ"ל ובתהלים ט, יח) בוחר בגירסת הבבלי - כל "תיבה" ולא בזו דירושלמי (יבמות פ"א ה"ו) וב"ר (פ"נ, ג. ועוד) כל "דבר".
5. - ואיץ להקשות מדבלתיימה (הובא כדוגמא להכלל - ביבמות שם) - שהשם הוא, לכאורה עלמון דבלתיים - ואינו - שהרי בכתוב (מסעי לג, מרמז) ויחנו בעלמון דבלתימה ויסעו מעלמון גר - אצ"ל למ"ד בתחלתה. אלא שהש"ס מפרש השם: ענלמוך (הפונה וכיו"ב) לדבלתים. ומצינו העיר בית דבלתים (ירמי" מח, כב) והיא בסמיכות לדיבון ונבר וכו', שמזה נראה שהיינו דבלתיימה, והה"א באה במקום הלמ"ד. ולהעיר שגם עלמון - בפ"ע - שם (בארץ ישראל - יהושע כא, יח).

מצוטט ב־2 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ו ע' 46
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל לקו"ש ח"ו ע' 46

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.