121
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
תולדות ג
א. "מאה שערים"
מן הפסוק "ויזרע יצחק... מאה שערים"' מצטט רש"י? את המלים "מאה שערים", והוא מפרש: "שאמדוה כמה ראויה לעשות, ועשתה על אחת שאמדוה מאה. ורבותינו אמרו3 אומד זה למעשרות היה".
במבט ראשון נראה, ש"ורבותינו אמרו..." איננו פירוש נוסף ל"מאה שערים", אלא רק הסבר על הפירוש "שאמדוה כמה ראויה לעשות": מטרת האומד היתה לצורך המעשרות.
אך לפי זה תמוה: מה קשה כאן לרש"י בדרך הפשט, אשר על להבהיר על ידי מאמר רבותינו "אומד זה למעשרות היה"? הן זהו דבר רגיל', אשר אף ילד מכירו: כאשר קונים שדה, מעריכים אותו כדי לדעת אם מחירו כדאי, וכן כאשר יש לחרוש ולזרוע בשדה וכו', מעריכים כמה תבואה הוא יכול להצמיח, כדי לדעת אם וכמה כדאי להשקיע בעיבודו. לשם מה צריך רש"י לפרש, שהאומד היה לצורך מעשרות?
1) פרשתנו כו, יב.
2) ראה לקמן ס"ג על דבר פרש"י שלפניו.
3 ב'ד פס"ד, ו.
4) אף שאינו מוכרח, ואפשר לקנות בהשערה בעלמא [ובפרט שדה, שלכן קרקעות אין להם אונאה (ב"מ נו, סע"א), כי "קרקעות הוא דבר השוה כל כסף" (הגהות מיימוניות הל' מכירה פי"ג סק"ד)], וכנרגש בחיי ילד אשר דבר שמתאוה אליו ביותר - "כל חפציך לא ישוו בה" - מ"מ דבר רגיל הוא, שכשקונים שדה מודדים אותה, ואין צריך לביאור על זה.
יש המפרשים*, שרש"י מיישב כאן את השאלה המובאת במדרש': "והלא אין הברכה שורה על דבר שהוא במשקל...% ומפני מה מדד אותה", ולכן הוא מבאר, כמדרש, שהאומד היה לצורך מעשרות.
אך קשה להבין כך בפירוש רש"י?,
הערות
- 65. גו"א וש"ח. וראה גם רא"ם.
- 6. ראה גם תענית ח, ב. וש"נ.
- 7. וגם במדרש יש לומר, שהקושיא "מפני מה מדד אותה", אינה על אמידת השדה קודם שעשתה התבואה - כי אף שאין הברכה שורה על דבר שבמדה, הרי הוצרכו לאמוד את השדה בכדי לדעת אם כדאי לקנותה ולזרוע אותה* - כי אם, על מדידת התבואה לאחרי הצמיחה. [כי ממ"ש "וימצא גו' מאה שערים" מוכח לכאורה, שנוסף על אמידת השדה קודם שעשתה התבואה - "שערים" - מדד את התבואה ומצא שעשת מאה כמה שהאמידוה]. ועל מדידה זו מקשה: "והלא אין הברכה שורה כו' מפני מה מדד אותה". (ועפי"ז מובן: (א) דיוק לשון המדרש "מפני מה מדד אותה", ולא 'מפני מה אמדוה". (ב) תירוץ המדרש "מפני המעשרות", ובהאומד שקודם הצמיחה אין כל תועלת למעשרות, כדלהלן סעיף ב').
- 4. אבל בפירש"י א"א לפרש כן. כי** (א) מלשון
- 5. *) נוסף לזה: מה שאין הברכה שורה, הוא על דבר שבמדה דוקא (ובלשון הש"ס: על דבר המדוד), אבל לא על דבר הנאמד, ובמילא אין שייך להקשות על אמידת השדה "והלא אין הברכה שורה על דבר שהוא במדה". (וראה גם אוה"ח כאן: "הגם שנמדד שנודע שיעור מאה שערים אעפ"כ ויברכהו ה'". הרי שהפלא ב"ויברכהו" הוא בזה שהברכה שרתה לאחרי שנודע שיעור מאה שערים (שגם לאח"ז הי" ברכה, וכדלקמן בפנים סוף סעיף ב'), אבל לא בהשראת הברכה לאחרי ששיערו).
- 6. **) נוסף על מה שבדרך הפשט א"צ לביאור גם
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ד. לקו"ש ח"ה ע' 121
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ה ע' 121
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.