ומיהו
ומיהו י"לסא דבאמת אפילו שכיר שנה אסור מדאורייתא כשעושה בשביל ישראל כשישראל שרוים על אדמתם, ולא הוצרכו להזכיר זה בתלמוד מאחר שכבר גלו וידם תקיפה. ואתי שפיר סתימת לשון הרמב"ם גבי גר תושב דשכירו ולקיטו סתם, אפי' שלא להשתקע דווקא לעולם אלא לשנה או לעת אסיף אחד. ואע"ג דתושב מקרי המשתקע לעולם, היינו שדעתו להשתקע לעולם בארץ ישראל פעמים גר על אדמת ישראל זה ופעמים בא לגור אצל אחר והכל לגור ולא להשתקע, ואברהם אבינו נמי נשתקע בארץ ישראל אבל פעם גר בחברון ופעמים בבאר שבע ומשום הכי אמר גר ותושב אנכי, והיינו טעמא דדמי לבן אמתך משום שמושל על גופו בזמן שישראל שרויים על אדמתם וידם תקיפה, ויכול לכופו ע"י הכאה כדין עבדו בן אמתו. ואף דיכול לצאת מרשותו, מ"מ כל זמן שלא יצא ועדיין דר בחצרו, או אפילו אינו דר כלל בחצרו אלא שנשכר לזמן או לעת האסיף, הרי שכירות ליומיה ממכר הואסב. ולפי שמושל בגופו להשתעבד בו כמו בבן אמתו ממש תוך זמן זה, הקפידה תורה עליו תוך זמן זה שלא לעשות לרבו בשבת מרבויא דוהגר כמו בן אמתו, משא"כ האידנא.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.
- שולחן ערוך ט מאותו ספר ב"מ נו, ב
- שולחן ערוך ה מאותו ספר ב"מ נו , ב
- שולחן ערוך ט מאותו ספר ב"מ נו, ב
- שולחן ערוך ט מאותו ספר ב"מ נו, א
- שולחן ערוך (ג) מאותו ספר ב"מ נו, ב
- שיעורי הלכה למעשה סיטון, פירושו ב"מ נו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שע דיני שיתוף בעירוב ב"מ נו, ב