948
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. על הפסוק "זאת תורת העולה גו' כל הלילה", אומר רש"י: "בא ללמד על הקטר חלבים ואברים שיהא כשר כל הלילה". יש להשתדל להקטיר הכל ביום; זהו ה"בשעתה" שלהם'. אבל להקטיר את החלבים ואברים אפשר גם בלילה, אם נעשו מביום העבודות הקודמות המתירות את הקרבן.
כך הוא הדין מדאורייתא. ישנן כמה מצוות שמן התורה מותרים להעשות כל הלילה, "עד שיעלה עמוד השחר", אבל כדי "להרחיק את האדם מן העבירה" גזרו חכמים שיעשו אותם רק עד חצות הלילה:. בהקטר חלבים ואברים - ישנה מחלוקת של רש"י והרמב"ם האם גזרו חכמים גם בזה. הרמב"ם3 סובר שגם כאן גזרו, כמו בשאר מצוות שמדאורייתא אפשר לעשותם עד שיעלה עמוד השחר, ורש"י? סובר שבהקטר חלבים ואברים לא גזרו חכמים לעשותו רק עד חצות הלילה.
אחד הטעמים שיש לומר על כך, שלשיטת רש"י יש הבדל בין הקטר חלבים ואברים לבין שאר מצוות: ישנו
כלל (לדעת כמה פוסקים), שדבר שכתוב מפורש בתורה שהוא מותר, אין ביד חכמים לאסור*, וכיון שהקטר חלבים ואברים שהוא כשר כל הלילה נאמר בפירוש בתורה - "כל הלילה עד הבוקר"; ו"לא ילין חלב חגי עד בוקר"* - לכן לא גזרו כאן חכמים.
אבל לפי זה צ"ע שיטת הרמב"ם שחכמים גזרו, שהרי - לדעת כמה אחרונים% - ישנן ראיות שגם הרמב"ם סובר כלל זה, שבמקום שהתורה כותבת בפירוש להיתר אין החכמים יכולים לאסור, ומדוע אם כן, סובר כאן הרמב"ם שמדרבנן צריך להקטיר עד חצות, שהרי נאמר בתורה בפירוש שזמנה כל הלילה?
ב. על הפסוק "ואם האכל יאכל" אומרת הגמרא!: "בשתי אכילות הכתוב מדבר, אחת אכילת אדם
הערות
- 1. מנחות עב, א. רמב"ם הלי מעה"ק פ"ד, ה"ג. 2 רפ"ק דברכות. 3 שם פ"ד, ה"ב. הלי תמידין ומוספין פ"א, ה"ו.
- 4. ט"ז או"ח סו"ס תקפ"ח (במצוה). יו"ד ר"ס קי"ז (בדבר הרשות). וראה שדי חמד כללים מערכת יו"ד כלל יזדכז. דרכי תשובה יו"ד סקי"ז סק"ד. וש"נ. ולכאורה רבינו הזקן (בשו"ע שלו או"ח סתקפ"ח ס"ד) לא סבירא ל" כלל זה (אפילו במצוה). ועצ"ע.
- 65. שמות כג, יח. וה"ה לשאר אימורין ולשאר קרבנות (חינוך מצ' צ').
- 6. ראה שד"ח שם כלל יז.
- 7. זבחים יג, ב וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.