878
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
12 לקוטי
נרדפים על ידי פרעה וחילו, שעל פי טבע היו חייבים לנצח את בני ישראל"'. ההשלמה הסופית של יציאת מצרים היתה איפוא - בשעת קריעת ים סוף''. לכן נאמר בתוספתא:', שצריך להזכיר קריעת ים סוף בכל יזם, כשם שצריך להזכיר יציאת מצרים בכל יום; כי כל עוד נמצאים לפני קריעת ים סוף אין היציאה ממצרים מושלמת (כן הוא גם בעבודה הרוחנית של יציאת מצרים וקריעת ים סוף בכל יום).
מכך שקריעת ים סוף, גמר יציאת מצרים, היתה יכולה להיות רק לאחר שלילת כל דעות ארבע הכתות, וציות לקול ציווי הקדוש ברוך הוא: "ויסעו" - מובן, שגם ב"יציאת מצרים" הרוחנית של "בכל דור ודור וכל יום ויום"יי, צריכה להיות ההנהגה של "ויסעו"; ואילו לפי ההנהגה של כל
אחת הדעות מד' הכתות, אפילו בהנהגה של "ונצווח כנגדן", אי אפשר לצאת ממצרים לגמרי.
ג. בעבודה הרוחנית של יציאת מצרים, צריך להיות, בכללות, שני הדברים: ההתחלה של יציאת מצרים, והגמר - קריעת ים סוף.
לכל לראש, צריך לצאת מה"מצרים" וההגבלות של הנפש הבהמית המגבילות את נפש האלוקית. יהודי צריך לדעת, שעל אף היותו שרוי בעולם הזה, עולם הקליפות, בו הרשעים גוברים" - אין שליטה עליו לאף אחד, אין הוא משועבד לפרעה מלך מצרים. יהודי עובד רק את הקב"ה: "עבדי הם - ולא עבדים לעבדים"*', גם אם היצר הרע ונפש הבהמית, פרעה ומצרים, מתאמצים להגביל, במצרים וגבולים שלהם, את כוחות נפש האלוקית ולשעבדם, ורצונם ליטול מהאדם בישראל את תענוגו בתורה ומצוות% - ניצב היהודי בתנועה של קבלת עול, הוא מקבל על עצמו עול מלכות שמים, לעבוד את הקב"ה בלבד, ולא את פרעה מלך מצרים, בכל הנוגע לפועל
הערות
- 0. ראה תנחומא דברים יב, כט: פרעה לקח.. שלשים איש יצאו על כל אחד ואחד מישראל.
- 1. גם בענין בירור הניצוצות "רכוש גדול", שהו"ע עיקרי ביצי"מ (כמבואר לעיל ע' 77 ואילך) - עיקרו הי' בשעת קי"ס. כי נוסף על מה שארז"ל (מכילתא (בא יב, לו). רש"י שמות טו, כב): גדולה היתה ביזת הים מביזת מצרים, הנה גם ביזת מצרים הרי היתה אצלם לכתחילה בתורת שאלה, ורק בטביעת המצריים בשעת קי"ס, נקנית לגמרי. - כן גם התכלית דיצי"מ, מתן תורה (שמות ג, יב), באה ע"י ההכנה דקי"ס דוקא, כמבואר בתו"א רד"ה אשירה. לקו"ת ס"פ צו. וכמרז"ל פסחים קיח, א.
- 2. הובאה בתו"א רד"ה אז ישיר. והיא רפ"ב דברכות. שו"ע רבינו הזקן סי' סו סעיף יב.
- 3. פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז.
- 4. תניא פ"ו.
- 5. קידושין כב, ב וש"נ. הובא ברש"י שמות כא, ו
- 6. כמש"נ וימררו את חייהם. היא התורה כי היא חיינו (ראה תו"א ר"פ שמות).
מצוטט ב־4 עמודים
- לקוטי שיחות 270 לקו"ש ח"ג ע' 878
- תורת מנחם ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל לקו"ש ח"ג ע' 878
- תורת מנחם שיחת יום שביעי של פסח, ה'תשל"ב לקו"ש ח"ג ע' 878
- מאמרים מלוקטים בס"ד. יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח. לקו"ש ח"ג ע' 878
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.