ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ג456

456

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

8 לקוטי

מסירות נפש, לפירוש תורת החסידות היא שנפש היינו רצון"? - ורצונו של יהודי, אומר הרמב"ם"?' הוא בתורה ובמצוות - ובזמן הגלות צריכה להיות מסירת הנפש, כלומר, בזמן הגלות צריך האדם למסור גם את הרצון של קדושה, יש לצאת אף מהגבלות הקדושה.

משום כך, משהחלה הגלות באברהם אבינו, אמר לו הקב"ה "לך לך", שיצא מהגבלותיו, ובכח זה יהיה אפשר לו ללכת אל הארץ, לצאת ל"עולם", ואף שדרך ממעטת שלשה דברים'', הרי לא זו בלבד שלא יחול בהם רפיון, אלא, להיפך: "ואגדלה שמך", והכוונה על שם הו", שמו העצמי, כפי שמבואר בדא"ח''.

כך גם בכללות ישראל, לפני שאירע "ומפני חטאינו גלינו מארצנו" לא היה צורך במסירת הנפש דוקא. - הנאמר ב"תניא":' שמשה רבנו צוה על דור המדבר לקרוא את "שמע" פעמיים

הוספות/לך לך

בכל יום בגלל ענין מסירות"הנפש - הרי המדובר במסירות"נפש בכוח ולא בפועל. ואילו בזמן הגלות יש צורך במסירות-נפש בפועל. אחת ההוכחות לכך - העובדה שאז דוקא נמצא ומתגלה ענין מסירת הנפש.

ח. כדי להגיע ליציאה מכל ההגבלות, אף מהגבלות הקדושה, הכרחית קבלת עול. כי, באם ירצה האדם להכנס בטענות ומענות עם השכל, יביא לו השכל קושיות שונות, קושיא מהירושלמי, קושיא מבבלי והדומה. מן ההכרח שתהיה קבלת עול. בדרגה נעלית יותר זו מסירת נפש, ובהתחלת העבודה זו קבלת עול.

בכוח קבלת העול, אשר באמצעותה יצא מכל הגבלותיו, ענינו של "לך לך", יהיה באפשרותו לעבור את הגלות ולהגיע ל"מילה", לגילוי אורות נעלים, שהתגלותם הוא ענין של לידה.

ט. שני אופנים בלידה: לידתו של זכר, ש"איש דרכו לכבוש"'', הנהגה המובנת לו עלדפי שכל. ולידתה של נקבה, שענינה כפי הנאמר5 "אין לך אשה כשרה בנשים אלא אשה שהיא עושה רצון בעלה" - ענין של קבלת עול.

נאמר*' בת תחלה סימן יפה לבנים, מפרשת הגמרא, אם ישנה בת בתחלה, הרי היא תשגיח ותטפל בבנים.

הערות

9. כמ"ש אין נפשי אל העם הזה (ירמי' טו, א) ופרש"י נפשי - רצוני. ראיה זו הובאה בתורה אור מקץ ד"ה רני ושמחי, ובכמה מקומות בדא"ח ולכאורה צריך עיון מפני מה אין מסתייעין ממה שנכתב בתורה - בראשית כג, ח - אם יש את נפשכם, ויש לומר דשם מדבר בלעומת זה וסטרא אחרא אשר בבואה דבבואה לית להו (ראה לקוטי תורה סוף ד"ה כי תצא - השני - וביאורו), ולכן אין מזה ראיה גמורה לפי' ובכל נפשך דקדושה. ועל פי חילוק זה מובן גם כן דאין ראיה ממה שנכתב - תהילים כז, יב - אל תתנני בנפש צרי. - וגם בזה נראה עד כמה מדויקים בתורת הדא"ח אפילו פרטים שבאו בטפל ובדרך אגב.
0. הלכות גירושין סוף פרק ב.
1. רש"י בראשית יב, ב.
2. ד"ה לך לך - השני - דהמשך תרס"ו, ובכמה מקומות.
3. פרק כה.
4. יבמות סה, ב. 5 תנא דבי אלי' רבא פרק ט.
6. בבא בתרא קמא, א.

מצוטט ב־2 עמודים

מאמרי אדה"ז רד לקו"ש ח"ב ע' 456
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ב לקו"ש ח"ב ע' 456

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.