ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ב נשא שיחה א311

311

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

פרשת נשא

א. במאמר "באתי לגני"! לכ"ק מו"ח אדמו"ר, הוא מסביר את הענין של "שטות דלעומת זה" ומביא הוכחה מהכתוב: כי תשטה אשתו:.

בכלל, בתורת החסידות בא הכל במדויק, מובן, איפוא, שהוכחה מפסוק, אינה כדי לגלות בקיאות, אלא מורה על קשר הפסוק לנידון.

לכאורה, מובן הקשר בין הפסוק "כי תשטה אשתו" לענין שטות דלעומת זה (שעל זה באה הראיה מהפסוק) בפשטות, שהרי דרשת רז"ל:3 האומרת: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות", מבוססת על פסוק זה.

אך, דבר זה עצמו, טעון ביאור, שהרי יש מאמרי רז"ל רבים בלי כל הוכחה מפסוק. הכרחי, איפוא, לומר, כי לפסוק "כי תשטה אשתו" שייכות מיוחדת לענין "אין אדם עובר עבירה כו'". ויש להבין: שייכות זו מהי?

יתר על כן, בלתי מובן: הרי "יש בכלל מאתים מנה"י, אך אין בכלל מנה - מאתים. מדוע, איפוא, יש צורך להוכיח מעבירה חמורה של "כי תשטה אשתו, והלוא הכלל: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות"

אמור גם ביחס לעבירה קלה, ואפילו לדקדוק קל של דברי סופרים*, ועד ל"קדש עצמך במותר לך"5, שהרי בתניא? מוסבר הטעם לכך, משום שעובר על רצון העליון, דבר שהוא גם ב"קדש עצמך במותר לך". נשאלת, אם כן, השאלה, כאמור, מדוע ההוכחה היא מעוון חמור של כי תשטה אשתו דוקא?

ב. הקשר שבין "כי תשטה אשתו" לבין "אין אדם עובר עבירה" הוא בשנים:

א) ההלכה של "כי תשטה אשתו", נאמרת לגבי אשת איש, ודוקא אשת איש נעשית בביאה זו זונהי, לא כן בפנויה (ואף שלדעת ר' אליעזר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה, אין זה אלא דעת יחיד, ואין הלכה כמותו). כלומר, הטעם לחומרת עבירה זו, קשור בהיותה "אשת איש", וכן הוא לגבי "אין אדם עובר עבירה" כו', שעל ידה הרי הוא נפרד מאלקות. כל עבירה ואפילו עבירה קלה פוגמת כל כך, משום שישראל הן בבחינת "אשה" להקב"ה, כמוסבר להלן.

הערות

1. שיחות 9+
1. השי"ת סעיף ג.
2. במדבר ה. יב.
3. סוטה ג, א.
4. בבא קמא עד, א. בבא בתרא מא, ב.
6. יבמות כ, א. נדה יב, א.
6. יבמות שם.
7. פרק כד.
8. ראה לקוטי תורה במדבר נג, ג.
9. יבמות סא, ב. רמב"ם הל' איסורי ביאה פרק יח הלכה ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.