135

הערות

1. 1. - לקוטי מצבו הרוחני של הזולת. בין אם היה הלה ירא שמים בתכלית, או במדה בינונית, ואף אם היה כזה, אשר השטות של נפשו הבהמית, העלימה ממנו את האמת כל כך עד שאפילו לא ידע כלל שעליו לחזור בתשובה - בכל מצב רוחני שהלה היה נתון בו - התמסר לו הרבי, ותכופות השפיע עליו חסד גשמי שהביא מאליו גם את טובתו הרוחנית.
2. 2. שהרי בשעה שאדם יודע שנעשה לו חסד בגשמיות, הנו בבחינה - כדוגמת מאמר חז"ל: "אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו", ומשום כך גורם הדבר גם להטבת מצבו הרוחני.
3. 3. נוסף על מה שכותב אדמו"ר הזקן ב"תניא":: "והן לא - לא הפסיד שכר מצות אהבת רעים" - מביא דבר זה גם לידי כך שהזולת חוזר בתשובה להיות כפי הדרוש.
4. 4. נאמר: אלה הדברים אשר דבר משה - דברי תוכחה - אחרי הכותו את סיחון גו'. רק לאחר עשיית חסד גשמי עם הזולת - ישנה האפשרות להשמיע באזניו דברי מוסר, והתוכחה מתקבלת ומשיגה את תוצאותיה הרצויות 5.
5. 1. ב"מ ג, א.
6. 2. פרק לב.
7. 3. ראה ספרי דברים אד. הובא בפרש"י שם.
8. 8. שיחות