3

פסוק זה ע"ד הוצאת הדשן בא בהמשך לדין תרומת הדשן שבפסוק הקודם¹² — "ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העולה על המזבח ושמו אצל המזבח". ומשמע, שעיקר הזהירות בפשיטת הבגדים בשביל הוצאת הדשן הוא בגלל הבגדים ("מדו בד ומכנסי בד") שהי' לבוש בהם בעת הרמת הדשן.

ותמוה: איך אפשר לומר שטעם פשיטת בגדיו לפני הוצאת הדשן הוא כדי שיהיו נקיים בעת שמשמש בהן, והרי גם בעת שמשמש בעבודת הרמת הדשן קיים החשש של לכלוך הבגדים.

ואע"פ שאינו דומה חשש הלכלוך בהרמת הדשן ללכלוך הבגדים בהוצאת הדשן, וכמ"ש בפרש"י לש"ס¹³ ד"גבי הוצאת הדשן. . הבגדים מתבזים ומתלכלכין בהן אבל תרומת הדשן שאינו אלא מלא מחתה ליום. . אין שם לכלוך בגדים" — מ"מ מובן, שבערך לשאר עבודות המקדש, אין הרמת הדשן מלאכה "נקי'" כ"כ, וא"כ אמאי לא יפשוט את בגדיו (שעושה בהם שאר עבודות) גם בשביל הרמת הדשן.

[ולהעיר שלדעת הרמב"ם¹⁴ גם הרמת הדשן היא בבגדים פחותים¹⁵, וז"ל¹⁶: "ובגדי כהונה שתורם בהן הדשן יהיו פחותין מן הבגדים שמשמש בהם בשאר עבודות שנאמר ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והרים את הדשן אינו אומר אחרים שיהיו בגדי חול אלא שיהיו פחותין מן הראשונים לפי שאינו דרך ארץ שימזוג כוס לרבו בבגדים שבישל בהם קדירה לרבו"¹⁷].

ג. וכדי לתרץ קושיא זו הביא רש"י את הטעם השני (המשל) ד"בגדים שבשל בהן כו' אל ימזוג בהן כוס כו'":

מצד הטעם הא' "שלא ילכלך בהוצאת הדשן בגדים שהוא משמש בהן תמיד", הי' מקום לומר שגם הרמת הדשן תיעשה באותם הבגדים שבהם מוציא את הדשן. ומדוייק היטב בלשון רש"י "שלא ילכלך. . בגדים שהוא משמש בהן תמיד", היינו, שכאן אין הדיוק על השימוש שבו איירי בקרא כאן (הרמת הדשן), אלא קאי על שאר עבודות המקדש, "שמשמש בהן תמיד".

והטעם שגם הרמת הדשן נכללת בשאר עבודות המקדש בענין זה, שאינה נעשית בהבגדים שמוציא בהן את הדשן, מובן ע"פ המשל ד"בגדים שבשל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו":

א' החילוקים בין בישול קדירה